שאלה...
איך מצליחים לייצר תוצרים של חודשים שלמים בימים בודדים?
התשובה...

דיזיין ספרינטס!

דיזיין ספרינט - המדריך המלא Design Sprint
דיזיין ספרינט - המדריך המלא Design Sprint responsive

המדריך השלם ל- Design Sprints

חברות מוצר כמו גוגל, פייסבוק, Slack ועוד חברות באיזור סן פרנסיסקו ועמק הסיליקון מצליחות לייצר לנו מוצרים דיגיטליים שאנחנו משתמשים בהם על בסיס קבוע.

אי פעם חשבתם – מהם הסודות שהם יודעים ומשתמשים בהם, שאנחנו כאן בארץ לא (או לא מספיק), שמאפשרים לחברות אלו באיזור עמק הסיליקון לייצר את המוצרים הכל כך טובים האלו?

ובכן, אחד מה"סודות" האלו בבירור בשנים האחרונות הוא בעצם שיטה שנקראת דיזיין ספרינט (Design Sprint).

השיטה התחילה את דרכה בחברת IDEO עם השם Design Thinking, ולאחר מכן הגיעה לגוגל (ספציפית לגוגל ונצ'רס – קרן הון הסיכון של גוגל), שם שידרגו אותה לתהליך יעיל ביותר של 5 שלבים, ונתנו לה את השם דיזיין ספרינט (Design Sprint).

כיום קרן הון הסיכון של גוגל מקיימת עשרות דיזיין ספרינטס (Design Sprints) בשנה עם מעל 50 חברות פורטפוליו שלה, ומבצעים הסמכות רשמיות אשר מפיצים את התורה בקרב אנשי מקצוע. לרוב, מדובר במעצבים אשר מקבלים את ההסמכה הזאת.

ב-2015 גם אני עברתי את ההסמכה הזאת שלהם, ומאז יצא לי גם להעביר את הסדנה הזו עם לקוחות, להיות מנטור בהסמכות של גוגל על הסדנה, ועכשיו גם להדריך עליה בארץ (אם אתם מעוניינים בהדרכה, אני מקיים את ההדרכה הבאה על דיזיין ספרינטס החודש – אפריל – בתל אביב).

במאמר הבא אסביר מה זה בדיוק דיזיין ספרינט, ולמה יש כל כך הרבה רעש טוב סביב המושג הזה.

המטרה שלי עם המאמר המקיף הזה היא להפיץ את השיטה הזו לכמה שיותר אנשי מקצוע בתעשיה הישראלית.

זו רק ההקדמה, אין לי איך להכנס לעומק במאמר אחד בלבד (מבלי שיהפך לספר), אבל בתקוה – אחרי קריאת המאמר הזה – אצליח לתת לכם מושג כללי על מה זה דיזיין ספרינט, ולמה כדאי לכם לקיים אותו בארגון שלכם.

אעצור פה רק לומר גם תודה רבה לאינסה מוצ'ניק – מעצבת ובוגרת הקורס המתקדם שלי לעיצוב UI/UX וגם סדנת הדיזיין ספרינטס שלי, שעזרה לי המון בלהכין לכם את המדריך המקיף הזה.

תהנו ותצליחו!
אני פה לכל שאלה שתצוץ!

שגיא שרייבר

עסוקים מדי בשביל לקרוא את כל זה עכשיו?

קבלו את המדריך הזה, בחינם, ברצף של 5 חלקים באימייל!

אוקי, מעולה שגיא, אז תסביר לי...

מה זה בדיוק דיזיין ספרינט?

בשביל לשמור על הפשטות, אסכם את זה כך:

דיזיין ספרינט (Design Sprint) זה בעצם תהליך של 5 שלבים, המועבר כסדנה של 3-4 ימים, ושמשיג פריצות דרך והתקדמות מעשית בכל עסק או תהליך בניית מוצר, על ידי רצף של תרגולים מעשיים מתחום המחשבה העיצובית (Design Thinking).

התהליך כל כך יעיל, שלפעמים צוותים מוציאים ממנו Roadmap מעשי לחצי שנה, וזה בפחות מ-5 ימים מלאים של עבודה. אפשר בכיף להעביר ספרינט ב-4 ימים.

מה אם הייתי אומר לכם "בואו כל הצוות לסדנה מעניינת של 4 ימים, ובתמורה אתן לכם Roadmap לתהליך בניית המוצר/עסק שלכם לחודשים הבאים?"

זה אומר ש:

  • בחודשים הבאים לא יהיו וויכוחים במשרד.
  • כולם יהיו מיושרי קו.
  • כולם מפוקסים ויש לכם Clarity על מה שאתם צריכים לעשות.
  • כולם גם יודעים שהעבודה שהם עושים כרגע בעלת סיכוי גבוה מאוד להצליח בשוק. בין אם זה פיצ'ר, מוצר חדש, או רעיון חדש לעסק.
  • ודבר אחרון וחשוב – אפילו חלק מהעיצוב כבר מוכן לשלבים הקריטיים ויש לכם כבר פידבק מלקוחות פוטנציאליים עליו.

הייתם לוקחים את העסקה הזאת?

אני מניח שכן.

אפילו אם זה אומר שצוות שלם "מוותר" על 4 ימי עבודה. נכון?

אז רגע, מה זה בעצם? קיצור דרך בתהליך בניית מוצרים דיגיטליים?

כן, מדובר בסוג של קיצור דרך. אבל קיצור דרך לגיטימי לחלוטין.

בהקשר המוצרי, על פי המתדולוגיה של דיזיין ספרינטס, יש לוודא שלמוצר שאותו אנחנו רוצים לבנות יש סיכוי ממשי להצלחה בשוק, זאת לפני שאנחנו מפתחים אותו, וזה בדיוק מה שהדיזיין ספרינט בא לעשות.

אפשר להסביר את זה לפי שלבי פיתוח המוצר שיש בכל חברה

בכל תהליך פיתוח מוצר יש את השלבים הבאים:

  1. שלב הרעיון (שלרוב נובע מצורך עסקי)
  2. שלב הבנייה (מחקר, עיצוב ופיתוח)
  3. שלב ההשקה (חשיפה ושיווק)
  4. ולבסוף שלב הלמידה (האם זה עובד?) שבדרך כלל מגיעה ומדידה כמותית (אנליטיקס למיניהם) ואיכותית (ראיונות עם משתמשים ובקרה על בקשת המשתמשים)

בדיזיין ספרינטס אומרים "בואו נחבר בין שלב הרעיון (1) לשלב הלמידה (4), ונוודא שאנחנו סגורים על מה שאנחנו רוצים לבנות לפני שאנחנו עוברים לשלבי הבניה וההשקה (2 ו-3), שלוקחים הכי הרבה משאבים וזמן".

כל זה קורה במשך 4 ימים (לפעמים פחות) של עבודה בצורה מתוכננת ומובנית.

אגב – הספרינט התחיל עם 5 ימים, אבל מאז המתדולוגיה קיצרה אותו ל-4.

4 ימים?

כן, אבל כמו שכתבתי, הימים לא משנים כמו התהליך.

התהליך כולל 5 שלבים, שאפשר לדחוס אותם בארבעה ימים, שלושה ימים או יומיים במקרים מסויימים.

לפני שנדבר על חמשת השלבים, בואו נדבר על כל מה שצריך לדעת לפני שאנחנו מתכננים ספרינט.

מתי נכון להריץ ספרינט?

  • לפני תחילת פרוייקט גדול או מוצר חדש
  • כשיש בעיה ספציפית שצריך לפתור
  • כשיש פרוייקט או פיצ׳ר חדש וגדול שההוצאות שלו גבוהות
  • כשיש דד ליין ואין מספיק זמן לחשוב על פתרון לבעיה ואין מקום לטעויות
  • כשאתה תקוע, יש פרוייקטים שקשה להתחיל כי התהליך לא ברור ויש מצבים שאתה תקוע כי המומנטום אבד! הספרינט נותן גישה מרעננת לפתרון בעיות

כמה גדול זה יותר מדי גדול?

מה עם בעיות ממש גדולות ומורכבות? כמו למשל בניית מוצר חדש במפעל, משהו שלוקח סכומי עתק וזמן לייצר, ופשוט נראה גדול מדי בשביל לפתור ולהכיל בשבוע?

אז אין אתגר גדול מדי לספרינט!

יש שאומרים שאפשר גם לעשות דיזיין ספרינט לבעיות פוליטיות.

אז... שגיא...

מה לך ולספרינטים?

אז, שלום, אני שגיא, מעצב חווית משתמש כבר 12 שנים, הייתי מעצב הפרודקט הראשון ב-Fiverr.com, אחרי זה היו לי סטרטאפים משלי, אחד מביניהם נרכש על ידי Similarweb שם נהייתי דיירקטור של העיצוב בחברה, וגייסתי צוות.

מלבד הקריירה בעיצוב שאולי חלקכם מכירים, הנה עובדה שלא הרבה מכירים: אני מנטור לסטרטאפים בגוגל לאנצ'פד כבר מעל 6 שניםאני חלק מקבוצה ייחודית ומגוונת של מומחי חווית משתמש שאותם גוגל כל כמה חודשים "קוראת לדגל" על מנת לחנוך סטרטאפים שבאים מאקסלרטורים שונים לשבוע של מנטורינג במשרדי גוגל. בשבוע הזה הסטרטאפים מקבלים מנטורינג בתחומי תכנות, מרקטינג, פרודקט ו… עיצוב וחווית משתמש.

כחלק מהיותי בקבוצת המנטורינג – גוגל מטיסה אותנו פעם בשנה לכנס והכשרות מטעמם.

ב-2015 גוגל הטיסו אותנו ל-headquarters שלהם בסילקון ואלי, שם עברנו את הכשרת הדיזיין ספרינט הראשונה למקצוענים שהם לא "גוגלרים" (עובדי גוגל).

שגיא שרייבר דיזיין ספרינטס
בהכשרה נוספת שהתקיימה ב-2017, כבר הייתי אחרי דיזיין ספרינטס שהרצתי עם לקוחות, והייתי חונך לאחרים שעברו את ההכשרה. זה עזר לחדד המון דברים, וגם ראיתי את השינויים שגוגל עשו בתהליך. מאז, אני מתעדכן לפי כל מני גישות שונות ומהנסיון האישי. הרצתי ספרינט עם מעצבת מ-IBM ולמדתי ממנה דברים, אני מדבר עם חברים שמריצים ספרינטים, וגם קראתי קצת על שיטות של אחרים. כיום אני מעביר סדנאות פרטיות לדיזיין ספרינטס וגם מעביר את הסדנה כחלק מהקורס המתקדם לעיצוב UI/UX בסטודיו 6B. זה בהחלט אחד ההיילייטים של הקורס, כך לפחות מעידים הסטודנטים. המטרה שלי עם המאמר המקיף הזה היא להפיץ את השיטה הזו לכמה שיותר אנשי מקצוע בתעשיה הישראלית. אבל אל תקראו את זה בלבד, נסו למצוא את הזמן גם להתנסות בזה. פעם ראשונה לא תהיה קלה, אבל זה בטוח עדיין יעבוד. אם אתם רציניים לגבי זה, אני מזמין אתכם להדרכה שאני עורך בסוף אפריל בתל אביב! אוקי אז יאללה… בואו נתחיל!
- לפני שמתחילים -

כל מה שאתם צריכים לדעת לפני הספרינט: שכנועים, תיאום, והכנות

חלק משמעותי מההצלחה של דיזיין ספרינט הוא בתכנון שלו.

אנחנו, המעצבים ומומחי חווית המשתמש, בדרך כלל אלו שיוזמים ומריצים את הספרינט, לכן האחריות היא גם עלינו לתכנן אותו כמו שצריך.

אנחנו – בתור אלו שמעבירים את הסדנה – נקראים 'ספרינט מאסטרס', ואתייחס למושג הזה בהמשך כי הוא טומן בתוכו אחריות ומשימות ייעודיות במהלך הספרינט עצמו.

אז בתור אלו שמארגנים ספרינטים ובדרך כלל יוזמים אותם גם בחברות איתן אנו עובדים, הנה תשובות לכמה שאלות נפוצות:

כמה אנשים צריכים שיהיו בספרינט?

אין חוקים לזה, אבל בגוגל מצאו שבין 5-10 אנשים בספרינט זה סבבה. יותר מ-10 זה בלאגן. פחות מ-5 זה לא מספיק כדי לקבל החלטות חשובות למען ארגון גדול, אבל אם אתם סטרטאפ קטן בהחלט בסדר שיהיו פחות מ-5 אנשים.

יופי שגיא, אבל איך לעזאזל אוכל לשכנע את הבוס/לקוח לאשר לי דבר שכזה?

נכון, דיזיין ספרינט זה לא משהו שקל לשכנע לקוחות. ומקבלי החלטות בארגונים מתקשים להשתכנע לתקצב ולקיים דבר כזה בקלות, וזה לגיטימי. סה"כ יש גם עלות לשלוח צוות שלם לסדנה של 5 ימים שבהם הם לא יעבדו.

אם מקבל/ת החלטות בארגון לא יודע/ת מה זה דיזיין ספרינט ומה היתרונות שלו – איך הוא/היא אמורים לאשר דבר 'מופרע' שכזה?

אז דבר ראשון אתם מוזמנים לשלוח להם את המאמר הזה.

אולי זה יעזור להם להבין :)

דבר שני, אתם יכולים להסביר למי שצריך על היתרונות של הספרינט:

הספרינט הוא תהליך שבסופו של דבר חוסך חודשי עבודה שלמים.

אז יש פה חסכון ישיר של המווווון זמן וכסף לארגון.

זה תהליך שבו בודקים את המוצר אותו אנחנו רוצים לפתח רק במספר ימים, ואז:

  • אם מגיעים למסקנות שהמוצר עובד – אפשר לרוץ קדימה בבטחה, וכבר יש כיוון מעולה לעיצוב ופיתוח. יותר מזה, כולם בצוות כבר יהיו מעודכנים ומסונכרנים, בקו אחד לגבי מה צריך לעשות. לכן, הם יוכלו לרוץ הרבה יותר מהר.
  • אם מגיעים למסקנות שהמוצר לא טוב, ואי אפשר לפתח אותו כמו שרצינו, זה גם טוב! כי הצלחנו למנוע קטסטרופה בסדרי גודל של חודשי עבודה ותקציבי ענק למשהו שלא היה מצליח.

    הארגון במקרה כזה רק הרויח וחסך עשרות (אם לא מאות) אלפי שקלים.

    אגב, במקרה הזה פשוט חוזרים ללוח השרטוטים והרבה פעמים תוצאות הספרינט מגלות לנו כיוונים מוצלחים ממש שלא היינו מצליחים להעלות על דעתנו ללא חודשי עבודה רבים.

    עכשיו אפשר לקחת את המסקנות האלו ולהריץ עוד ספרינט על הכיוון החדש.

לספרינט יש יתרונות נוספים:

  • הוא מאחד ומקרב בין חברי צוות, ובכך יוצר צוותים שעובדים בצורה יעילה יותר יחד ובכך חוסכים עימותים ופוליטיקות.
  • הספרינט מיישר את כולם על אותו קו, ובכך בהמשך תהליך הפיתוח הוא מסיר ספקות לגבי הבעיה שאנחנו מנסים לפתור או הדרך שבה הסכמנו לפתור אותה.
  • הספרינט הוא גם כיף! כדאי לתת לדבר כזה go בכל ארגון כדי להתנסות. אני לא מכיר עוד ארגון שניסה בצורה ראויה להריץ ספרינט ולא הרגיש שזה אחד הדברים היעילים שהוא עשה.

נקודות שכנוע לספרינט שכדאי שכולם יידעו:

  • תדגישו את ההתקדמות המהירה שניתן לעשות בספרינט. יהיה לכם פרוטוטייפ מוכן לבדיקה תוך כמה ימים!
  • זה ניסוי! כשזה יגמר המחליט יוכל לאמת כמה יעיל זה היה. הרבה פעמים אנשים שלא פתוחים לשינויים, אבל הם פתוחים לניסויים חד פעמיים כדי לאמת את הרגשתם. אגב משפט טוב לומר תמיד לכל בן אדם זה "האם היית אומר שיש לך ראש פתוח?" אין מי שיענה "לא" לשאלה הזאת, ואז תשחילו "אז בוא ננסה, זה עובד בסיליקון ואלי, זה יעבוד גם כאן, ואם לא הצליח, לפחות ידענו שניסינו משהו עם פוטנציאל ענק עבורינו"

הבוסים עסוקים מדי?

אפשר לתת להם להגיע רק ליומיים הראשונים.

אם יש לכם התנגדויות אחרות שאתם חושבים שיכולים לצוץ – מוזמנים להגיב כאן בתגובות ואוסיף אותם לפה.

גיבוש ה'נבחרת' לספרינט

הצלחת הספרינט תלויה מאוד בהרכב הורסטילי של האנשים הנוכחים בו.

עלינו לגבש 'נבחרת' שתהיה נוכחת באותם ימים, יחד, בחדר אחד, במאמץ משותף.

הנבחרת לספרינט חייבת להיות מורכבת מהאנשים הבאים:

  • אנשי צוות המוצר שעובדים על המוצר עצמו, לרבות מתכנתים, מעצבים נוספים, מנהלי פרודקט, אנשי דאטה וכו'. אנשים מצוותים המיועדים לעבוד בצורה ישירה על המוצר/פיצ'ר הספציפי שאתם רוצים להריץ עליו סדנת דיזיין ספרינט
  • מקבלי החלטות שיש להם זיקה למוצר. בין אם זה VPs או דיירקטורס ועוד אנשים שאתם יודעים שיש להם חיבור רגשי למוצר ושירצו להיות שם בקבלת ההחלטות לגבי המוצר שאתם תעשו עליו את הספרינט.
  • המנכ"ל/ית. כן, הם אנשים הכי עסוקים, והזמן שלהם שווה הכי הרבה כסף. אבל חייבים אותם בספרינט. הכי קשה לתאם איתם, אבל הם אלו עם החזון לגבי המוצר והם פקטור קריטי בשבוע הזה. אם אי אפשר להביא אותם לכל ימי הספרינט, לפחות לנסות להביא אותם ליומיים הראשונים. אם אי אפשר ליומיים, יש סיכוי שיהיו בעיות בהמשך, אבל לפחות להביא לכמה שעות ביום הראשון כדי שיתנו את האינפוטים שלהם ויספרו על החזון שלהם. אם גם את זה אתם לא מצליחים לארגן אחרי שהמנכ"ל אישר/ה את הספרינט – אולי כדאי להבין למה הם נמנעים מלהגיע, אבל אסור לוותר להם, הם גם ממש ישמחו אחר כך שלא ויתרתם להם על להגיע. אני מבטיח.

אך לא רק… הספרינטים הכי טובים מורכבים מאנשים מגוונים כמו:

  • אנשי מרקטינג
  • אנשי שירות לקוחות
  • מומחים ויועצים, אפילו מתוך קהל היעד עצמו

איך בונים את הצוות לדיזיין ספרינט?

עשו רשימה של האנשים שלדעתכם חשובים לתהליך וצמצמו במידה וזה יותר מ- 7-10 אנשים.

  • מקבל החלטות – בדרך כלל המנכ"ל/ית, או מיפה כח מטעמם
  • אנשי מרקטינג – שיווק
  • אנשי לקוחות – מישהו שמתמודד עם הלקוחות על בסיס קבוע ומבין את הצרכים
  • טכנולוגיה – מי שבונה/מייצר את המוצר,
  • מומחה עיצוב – פרודקט דיזיינר, פרודקט מנג׳ר
  • מומחים ויועצים – (לא חייב לכל הימים רק בימים ספציפיים)
  • כל מי שקשור בפרוייקט בצורה ישירה אם זה לא יוצא יותר מדי אנשים

טיפ: תביאו את ה״עושה בעיות״ של החברה – לא במובן של האיש הבעייתי אלא במובן של האדם עם הדעות החזקות וחשיבה מחוץ לקופסא. מישהו שלאו דווקא קשור לספרינט אבל להביא אותו לצוות יתן יתרון משמעותי בכך שהוא יכול לתרום דעות ומחשבות שונות משאר הצוות. האנשים הללו גם הרבה פעמים מתאגרים את הצוות לעבוד יותר חכם על ידי שאלות ולתת נקודות שעוד לא חשבתם עליהם. הם רואים רעיונות שונה מאנשים אחרים, וגם אם זה לא נכון זה יכול לתת רעיונות לאנשים אחרים. מגוון זה טוב!

שימו לב – תיאום של כל האנשים האלו יחד זה לא קל, במיוחד אם רוצים שהספרינט שלנו יקרה בשנים הקרובות. לכן יש לוודא שכל אחד שמגיע מבין את החשיבות של ספרינט. זה עלינו בלבד לרתום את המשתתפים לדבר הזה. אם יש לכם מזכיר/ה במשרד שיכול/ה לעזור בתיאום – מה טוב. אם לא, בהצלחה :)

חלל טוב – פקטור חשוב, ושיהיה מחוץ למשרד

מכיוון שהספרינט לוקח כמה ימים של עבודת צוות אינטנסיבית, חשוב לשמור על כולם עירניים ו-engaged. והנה כמה טיפים:

רצוי לשריין חדר גדול ומרווח על מנת להריץ את הספרינט, עדיף חדר עם לוח מחיק / קירות גדולים ריקים / חלונות גדולים, כדי שנוכל לפשט את כל התהליכים בצורה נראית וברורה על הקירות. הזיכרון של רובנו הוא זיכרון צילומי ותהליך עבודה כזה נותן לנו יכולת לפשט בעיות גדולות ולהבחין בפאטרנים ובפתרונות בצורה קלה יותר.

על מנת שיהיה מספיק מקום ולוודא שלא עוברים חדר במהלך הספרינט וגם שאין אף אחד שעושה ישיבות באותו חדר במהשך הספרינט כדי שתוכלו להשאיר את כל העבודה שלכם תלויה לאורך כל הספרינט.

הערה: ממש מומלץ שהחדר בו מתקיים הספרינט לא יהיה בסביבת העבודה הרגילה, אלה חלל ניטרלי אחר ולא במסגרת מקום העבודה. שלא יבואו ויפריעו לאנשים שלכם בזמן הספרינט.

Take care of the humans

האמרה של גוגל בדיזיין ספרינטס היא Take Care of the Humans. כי סה"כ… הצבא צועד על קיבתו.

יש לארגן כיבוד קל לכל ספרינט, חטיפים בריאים וטובים יסייעו לשמור על האנרגיה של הצוות שלך במשך כל היום.

שלבו בין פירות, פיצוחים לא מלוחים, פירות מיובשים, קצת שוקולדים, וכמובן לדאוג שיש קפה זמין.

צמ"ש (אני בטוח שלא שמעתם את הביטוי הזה מאז הצבא)

למי שלא שמע את המושג הזה עוד, צמ"ש זה ראשי תיבות של ציוד משרדי :)

בספרינט אנו משרטטים, מציירים, וכותבים המון.

אנחנו מעבירים הרבה רעיונות מהראש לנייר.

לכן יש לדאוג לכל מה שאפשר כדי לאפשר שזה יקרה.

הנה רשימה של מה שאתם צריכים:

  • עטים שחורים או כחולים
  • טושים דקים שחורים
  • פנטלים (טושים קצת עבים יותר)  – רצוי מהסוג הלא מסריח כדי שלא תתמסטלו כולם על אדי טושים שם בחדר (למרות שזה יכול להיות מצחיק)
  • אם יש חדר עם לוחות מחיקים אז יש לארגן טושים מחיקים ומחק
  • סטיקי נוטס – רצוי לפחות שניים או שלושה צבעים שונים, והרבה!
  • בריסטולים או גליונות נייר גדולים.
  • מדבקות קטנות עגולות, אפשר גם בשני גדלים, רצוי בצבע אחד
  • מספריים
  • סלוטייפ. רצוי הסוג החום בהיר, הלא שקוף, כי הוא הסוג שלא גורם לקילוף צבע מהקיר אם תולים דברים על הקירות.

יש כאלו שמעדיפים לקשקש יותר על whiteboards בספרינט. אני אישית מעדיף ניירות בריסטול או גליונות של נייר ממוחזר שעליו אפשר גם לקשקש עם הטושים וגם לתלות את הסטיקי נוטס. בכל אופן צריך משהו שאפשר להזיז ממקום למקום כי צריך לשמור הכל בסוף כל יום של ספרינט ולהמשיך ביום הבא בלי שנוגעים לכם בדברים.

גוגל גם ארגנה לנו רשימה מסודרת עם כל מה שצריך לארגן לספרינט. אבל תזהרו, זה כמו רשימה של ציוד לבקו"ם בגיוס. כלומר חצי מזה לא באמת צריך. עדיף להצטייד ברשימה שציינתי פה למעלה.

תכנון זמן

חלק משמעותי מהתפקיד שלנו כ-'ספרינט מאסטרס' הוא לנהל את הספרינט בצורה נכונה ולדעת להקציב לכל שלב את הזמן שלו. המטרה של הספרינט היא לפתור בעיות במהירות ויעילות. נכון, לפעמים יהיו מצבים שצריך להקדיש זמן נוסף לחלק מהתרגילים, אבל חשוב מאוד לא להתמהמה בכל שלב אחרת לא נוכל לסיים את הספרינט בקצב שקבענו ויותר מכך שמירה על זמנים גורמת לנו להישאר רעננים וחדי מחשבה לאורך כל היום.

לכל תרגיל יש את הזמנים המומלצים שלו (שיצויינו בתרגילים עצמם). חשוב לציין שיום פרודוקטיבי של דיזיין ספרינט אמור להיות כ- 6 שעות עבודה (לא כולל הפסקת צהרים) ולא יותר. מעבר לכך העבודה שלנו מפסיקה להיות יעילה.

טיפ: מומלץ למדוד את הזמנים בצורה ויזואלית כך שכולם יוכלו לראות ולהבין את מסגרת הזמן, אחת מהדרכים המומלצות נקראת Time Timer ותוכלו לקרוא על כך כאן או להתשמש באפליקציה.

מצגת

במקרים מסוימים כדאי להשתמש במצגת, אבל הרבה פעמים אין בחדר מקרן או מסכים ולכן זה לא חובה לדעתי. מה שכן תמיד הקפידו לרשום את הלוחות זמנים של אותו היום על הלוח כדי שכולם יוכלו לראות ולדעת מה המטרות של אותו היום.

הכנה ל – User Testing ביום האחרון של הספרינט

ביום האחרון של הספרינט אנחנו עושים בדיקות שימושיות עם אנשים אמיתיים.

זה חשוב כבר בשלב ההכנה לספרינט, לדאוג להזמין את המשתמשים מראש, ליום האחרון של הספרינט.

איך מביאים משתמשים מראש?

אז בדרך כלל כבר קהל היעד די ידוע, לפחות בצורה כללית. אז מכינים סקר קצר ב-Google Forms ומפיצים אותו במקומות שבו אתם יודעים שקהל היעד שלכם מסתובב. אם יש לכם מוצר שקשה למצוא אליו משתמשים, למשל מוצר סייבר או מוצר מתקדם מאוד שמעטים המשתמשים הפוטנציאליים שלו, יש למצוא את האנשים ידנית ולהזמין אותם אישית. אבל במקרה של מוצרים רבים מספיק להפיץ סקר בפייסבוק (מבקשים מכל חברי הצוות להפיץ גם בפייסבוק שלהם בקבוצות רלונטיות ולהשתמש ברשתות החברתיות והמקצועיות שלהם).

חשוב לציין בסקר:

  • לאן אתם מזמינים אותם
  • מקום ושעה
  • כמה אתם משלמים להם על היום (תמיד מומלץ לשלם לנבדקים על הזמן שלהם). 300 שקלים בארץ לכל נבדק זה אחלה. אפשר פחות, ואפשר יותר, תלוי בקהל היעד שלכם.
  • לבקש מספר טלפון ואימייל (חשוב מאוד הטלפון כדי לוודא הגעות)

חשוב: לשים מישהו אחראי על גיוס המשתמשים. זה ייקח עוד שעה או שעתיים של עבודה בכל יום במהלך הספרינט כדי לתחזק את זה ולוודא שלא יהיו פאשלות ביום האחרון.

בסקר: שאלו שאלות שיעזרו לכם לזהות את קהל היעד שלכם, אבל לא לחשוף את המוצר שלכם לגמרי.

הכנת התפקידים וסגירות אחרונות

חשוב להגדיר לפני ספרינט כמה דברים:

  • להכין כל אחד מהצוות שיש לו מעורבות מוקדמת עם הבעיה שאתם פותרים בספרינט, שיכין נקודות לדבר עליהם על איך שהוא/היא רואה את הבעיה/האתגר שאתם רוצים לטפל בו בספרינט. אפשר לומר לאנשים אלו לדבר על מה הם כבר ניסו כדי לפתור את הבעיה/ליצור את המוצר בעבר. אולי על מה הם יודעים על המשתמשים/לקוחות הפוטנציאליים, על המתחרים, ועל כל קונטקסט אפשרי שיוכל להכניס אחרים לעניינים.

    שיבואו מוכנים עם נקודות, או אפילו מצגת, כדי לדבר על זה במשך 5 דקות בתחילת היום הראשון.

  • להגדיר "מקבל החלטות ראשי". בדרך כלל זה המנכ"ל/ית.

אוקי, אפשר להתחיל כבר?

אם תאמתם את כל אלו אז יש רק עוד דבר אחד חשוב להכין:

מסמך הכנה – רתמו את כל המשתתפים במטרה משותפת

חשוב מאוד לפני הספרינט להכין מסמך שמסביר את מטרת הספרינט, את המשתתפים והתפקידים של כולם, כמו למשל מי ה- decision maker. צרפו במסמך גם את הלוחות זמנים ומה מצופה מכל יום. מה המטרה הכללית של הספרינט ואיך זה יכול לעזור לצוות בלהתגבר על האתגר. גם כאן ניתן להעזר במזכירות של המשרד כדי לשלוח לכולם את המסמך ולקבל מכולם אישורי הגעה.

(בסדנת הדיזיין ספרינט שלי

אוקי אז…

בואו נצלול לחמשת השלבים של הספרינט!

שבוע הספרינט מורכב מ-5 שלבים:

שלב 1- הבנה: הבנה של הבעיה שיש עלינו לפתור. אנחנו צריכים בשלב הזה להבין את המשתמשים שלנו, את הבעיה/סיטואציה בה הם נמצאים, ואת הקשיים שהם חווים. אנחנו צריכים להתחיל להבין עם מה יש לנו עסק כאן וגם מה אנחנו רוצים להשיג מהשבוע הזה.

שלב 2 – התפזרות לצורך התכנסות: בדיקת אפשרויות רבות ככל שניתן לפתרון הבעיה.

שלב 3 – התכנסות ושרטוטים: בשלב זה אנחנו מקבלים החלטות על מה יהיה הפרוטוטייפ שאותו אנחנו בונים בשלב הרביעי ובוחנים בשלב החמישי של הספרינט. עד כה בחנו את הבעיה, והבאנו הרבה רעיונות לפתרון שלה. עכשיו הזמן להתכנס ולהחליט.

שלב 4 – יצירת הפרוטוטייפ: בשלב הזה אנחנו יוצרים פרוטוטייפ כדי לבחון עם משתמשים ביום האחרון של הספרינט. היום הזה בדרך כלל נראה כמו האקטון אינטנסיבי. מכינים בו גם את היום האחרון: מתקשרים לכל החבר'ה שהסכימו להגיע לבדיקות משתמשים, לוודא שהם באמת מגיעים.

שלב 5 – הולידציה: יום של בדיקות שימושיות עם משתמשים פוטנציאליים אמיתיים! זה היום הכי מרגש!

אז יאללה בואו נצלול פנימה?

הפסקה מתודית:

לא מספיק לכם לקרוא את זה? השתתפו בהכשרה Hands-on שתוציא אתכם מוכנים להריץ סדנאות דיזיין ספרינטס משלכם!

אני מזמין אתכם להרשם להכשרה הקרובה: 
הכשרה של יומיים אשר מתקיימת ב-29-30 לאפריל 2019 בתל אביב.

בתיאום מראש, כן. צרו קשר באימייל- sagi@pixelperfect.co.il

כן. תלוי במוצר/בחברה. מוזמנים לפנות אליי באימייל- sagi@pixelperfect.co.il ונקבע שיחה. 

אוקי ממשיכים...
- שלב 1 (יום ראשון של הספרינט) -

הבנת הבעיה

כאשר מתחילים את הספרינט, חשוב דבר ראשון להבין מה המטרות אותם אנחנו רוצים להציב לעצמנו עם המוצר, ולאחר מכן להבין מה אנחנו רוצים להשיג בספרינט הנוכחי.

בשלב הזה מנסים לקבל כמה שיותר קונטקטס ומידע קריטי לגבי הבעיה, העסק והמוצר, כדי שכולנו נבין:

  • מה הבעיה שאנחנו מנסים לפתור?
  • מה המניעים ליצירת המוצר?
  • מי קהל היעד שלנו?
  • מה הסיטואציה בה קהל היעד נמצא שהוא צריך את המוצר שלנו?
  • איך בהמשך נוכל לדעת אם המוצר נכשל או הצליח?

מתחילים את היום

לוחות זמנים – כתבו את לוחות הזמנים (בצ׳ק ליסט) שמתוכנן להיום על הלוח, דפים גדולים, או שיש לכם מצגת עם הלו"ז שיהיה סלייד ללוחות זמנים להיום. ככה שכולם יוכלו לראות.

הקדמה – אם לא כולם כבר מכירים אחד את השני, אפשר לעשות סבב 'שבירת קרח'. אם כבר כולם מכירים אפשר לעשות סבב שבו כל אחד/ת מספר/ת איך היה הסופ"ש, או שמספרים על משהו אחד שקרה לכם אי פעם (פאדיחה, חוויה) שהרוב לא יודעים.

חשוב לשבור את הקרח, ולהכין את הקרקע לעבודת צוות פורה. לכן עלינו כמעט ולהנדס את הכימיה בין אנשים פה. כולם באים ממשרד עם משימות ולחצים, ומערכות יחסים טובות ופחות טובות. בספרינט – מיישרים קו. כולם יחידה אחת.

הצגת התפקידים:

  1. הציגו את מקבל ההחלטות: ה-decision maker, והסבירו שאותו מקבל החלטות ראשי לקטוע דיונים שמתארכים יתר על המידה וגם יש לו/לה את ה- final say.
  2. הציגו את עצמכם כה- Sprint Masters, בצורה של בקשת רשות. "אני רוצה לבקש מכם רשות להיות המנחה שלכם בשבוע הקרוב. זה אומר שאני אעשה פה את ה-Facilitation לדיונים, אתן זמנים ואהיה אחראי/ת שאנחנו כולם עומדים בהם. מדי פעם אולי אצטרך לקטוע דיונים באמצע ולבקש ממקבל/ת ההחלטות להכריע את הדיון עם דעתו/ה. לקבל אישור מהחבר'ה כבר על ההתחלה מונע כל בעיית אגו בהמשך הספרינט. כולם עכשיו הסכימו ונתנו לך רשות להוביל את השבוע הקרוב, אפילו אם חלק מהם בדרגה יותר גבוהה ממך בארגון/ רמת אגו גבוהה.

הסבירו את ה- Sprint: הציגו את תהליך הספרינט, ואת השלבים, ותארו בקצרה כל שלב ומה המטרות שלו.

* חוק ה-אין טלפונים: צריך להסביר לכולם שבספרינט:

  1. טלפונים מותרים רק בהפסקות
  2. או במידה ויוצאים מהחדר
  3. במקרים שצריך טלפון לבדיקת פרוטוטייפ או להשראות או למשהו שקשור לתהליך
  4. כנ"ל לגבי לפטופים

אוקי אז עכשיו ששברנו קרח, הסברנו תפקידים ומה אנחנו עושים בספרינט – אפשר להתחיל!

Lightning talks | Expert interviews

את היום הראשון מתחילים בלשמוע את כל מי שמעורב כבר בפרוייקט הזה ושיש לו/לה הסטוריה או מעורבות מוקדמת עם הבעיה/אתגר שאתם מנסים לפתור השבוע.

מדובר בשיחות של 5-10 דקות. לא יותר.

אפשר וכדאי להשתמש בשאלות מנחות כדי לקבל תפיסה טובה יותר של כל אחד מחברי הצוות על המוצר והבעיה וזה מאפשר לכולם להיות על אותו הדף כבר מההתחלה, ונותן ראיה כללית של איפה באמת נמצא הצוות ולאן הוא רוצה להגיע.

שאלות מנחות:

  1. מה המוצר מה הוא עושה ומי משתמש בו? בקשו מהצוות לתאר את המוצר שלהם- זה נותן לצוות רעיון אחד לעמוד מאחוריו וללכת באותו הכיוון.
  2. מה הבעיה שהמוצר שלנו מנסה לפתור?
  3. מה הם כבר ניסו (אם בכלל) כדי לפתור את הבעיה/ליצור את המוצר/להתגבר על האתגר שבשבילו התכנסתם
  4. מי משתמש במוצר/פיצ'ר כרגע, ומי אנחנו רוצים שישתמש?
  5. אם לא יהיו בעיות כלל והכל יעבוד לפי התכנון איך יראה המוצר תוך שנתיים? מה יהיה המצב האידיאלי? (יש תרגיל כזה בהמשך)

כבר בשלב הזה אפשר לחלק לאנשים טושים/עטים וסטיקי נוטס שיכתבו הערות בזמן שכולם מדברים, ולהסביר להם שהם יכולים לכתוב על כל פתק למעלה בצד HMW שזה קיצור ל- How Might We ואז להמשיך לשאול את השאלה שלהם.

לדוגמה אם המנכ"ל מדבר ומספר על לקוחות שלא קונים כי הם מפחדים שיגנבו להם את פרטי האשראי, אז אפשר לכתוב "How might we give our customers a feeling of trust" או משהו בסגנון. השאלה של HMW היא מאוד פרקטית כי היא לוקחת כל 'בעיה' והופכת אותה להזדמנות רק מעצם הניסוח.

זה תרגיל עוצמתי מאוד לכל דבר בחיים שלכם אגב. אם יש קושי שאתם נתקלים בו, נסו לנסח את הקול בראש שלכם ל"How might I…" ותראו איך פתאום תחושה של אופטימיות ותושייה עולה במקום פחד וקושי.

לדוגמה אם יש לכם בעיה בהערכת זמנים, אתם יכולים לחשוב על זה כבעיה ולרשום "I have a problem with time management" על נייר. אבל אם תכתבו במקום "How might I get better at time management" אז אתם כבר מתחילים ישר לפתור אותה. זה טריק מעולה לכל בעיה בעסק או בחיים.

המטרה: להפוך את הבעיות להזדמנויות. במקום להתייחס לכל הנאמר ככמות גדולה של בעיות, להסתכל על האתגרים שנאמרים בשיחות לפתרונות אופציונליים.

אחרי שלב הדיבורים, מתחילים את הסדנה!

אציין פה תרגילים שאני אוהב, לא כולם חובה, אכתוב לדעתי מה אופציונלי ומה חובה.

תרגיל חימום – שמש

(אופציונלי)

להתחיל עם תרגיל שמש למיפוי כל הקונוטציות שעלו מהשיחות עכשיו. לכתוב את הבעיה/שם המוצר/ שם הפיצ'ר – ולהקיף בעיגול. עכשיו לעשות תרגיל מיפוי מחשבתי, רק שכולכם עושים אותו יחד על בריסטול ענק. קבעו מישהו שיהיה עם הטוש ויכתוב את מה שכל השאר זורקים לכיוונו.

666

(אופציונלי)

חושבים יחד ורושמים – מה המקום בו נרצה לראות את המוצר עוד 6 שנים, עוד 6 חודשים, ולפי זה עוד 6 שבועות. אפשר גם לעשות את זה לפי 12 חודשים, 6 חודשים, ו-3 חודשים. העיקר זה פריסת הצפיות לפי טווח ארוך ולפי זה טווח קצר.

Long Term Goal

(אופציונלי ומאוד דומה ל666)

הצוות מחליט ביחד מה המטרות שלהם לטווח הארוך. כולם כותבים בפתק מה נראה להם המטרה של המוצר שלהם עוד שנתיים מהיום. שמים את כל הפתקיות על הקיר ועושים הצבעה עם מדבקה עגולה אחת, אחר כך אפשר להוסיף גם את ההצבעה של מקבל ההחלטות, ולהסגר על המטרה שכולם חושבים שהיא הטובה ביותר. מזה יהיה לנו את המטרה לטווח ארוך שכולם מסכימים עליה.

איך נוכל להיכשל?

(אופציונלי אבל לדעתי חשוב)

שאלה פשוטה, מהם הסימנים הברורים בשטח, שאם יופיעו תוך כמה חודשים מיום יציאת המוצר לאויר, יהוו הוכחה ברורה בשבילנו שהמוצר נכשל?

מה הדברים שיכולים להתקיל אתכם בהגעה למטרה שלכם?

מה הדברים שיכולים להשתבש?

מה האתגרים שיכולים להכשיל אותנו?

נסו לקטול את המוצר שלכם מכל עבר, ולדמיין את ה-worst case scenerios שיגרמו למוצר/עסק להכשל.

אפשר לכתוב גם את זה על פתקים, להצביע ולבחור את שלושת האתגרים שיכולים להפריע לנו בהשגת המטרות – תהליך זה גם יכול לעזור לנו לשים לב לבעיות במיפוי של המוצר בשלבים הבאים.

מהן המטריקות להצלחה?

(לדעתי חובה)

מהם הסימנים הברורים בשטח, שאם יופיעו תוך כמה חודשים מיום יציאת המוצר לאויר, יהוו הוכחה ברורה בשבילנו שהמוצר הצליח?

בוחרים את ה-metrics for success שלנו מהמוצר. כלומר, מהן המטריקות שאותן נרצה למדוד שיוכלו להגדיר לנו אם המוצר מצליח.

טיפ: תקדישו קיר/בריסטול/לוח נייד, כבר בתחילת הספרינט, עליו יוכלו כולם להדביק פתקי HMW.

לאורך כל התרגילים האלו – לכל אחד בצוות יש חבילת סטיקי נוטס ויכול לרשום HMW על הסטיקי נוטס ולשים אותם על הלוח הזה.

למה? בגלל התרגיל הבא:

Affinity Mapping: רשימה, איגוד והצבעה על פתקי ה-HMW

(חובה)

התרגיל הזה מתחלק לכמה חלקים שמתוזמנים בנפרד:

חלק 1: בריינסטורמינג

לוקחים 5-10 דקות שבהם כולם בלי יוצא מן הכלל, על בסיס האינפורמציה שהצטברה עד עכשיו, רושמים את הבעיות שעלו להם בראש כהזדמנויות, על סטיקי נוטס. כל הזדמנות מנוסחת כשאלת "How Might We"

כולם תולים את הסטיקי נוטס שלהם על קיר משותף.

טיפ של נינג'ות: הדרך הנכונה לתלוש סטיקי נוטס בלי שהם יתקפלו/יתגלגלו היא לתלוש אותם מהצד (מימין לשמאל/ שמאל לימין), במקום מלמטה למעלה. זהו. החיים שלכם מתחלקים לשניים עכשיו.

חלק 2: מיון לפי קטגוריות

לאחר שכולם תולים את הסטיקי נוטס שלהם, ממיינים אותם לפי קטגוריות שנראות לנו הגיוניות. זה נקרא Affinity Mapping.

טיפ: לפתקים שלא מצאנו להם קטגוריה, או פתקים שנראים פתאום לא רלוונטיים, ניתן לשים בקטגוריה נפרדת שנקראת "החניון" (Parking Lot). לפעמים אפשר לחזור לפתקים הללו אחר כך ולראות אולי יש שם פנינים שלא שמנו לב אליהם או מתוכם יכולים לצוץ לנו פתרונות לא שגרתיים. זה גם דרך טובה לא לבאס אף אחד שהפתק שלו לא רלונטי. במקום לזרוק את הסטיקי נוטס שלו פשוט שמים אותו בקטגורית ה"חניון" ובכך לא מבטלים את הדעה שלו/ה.

חלק 3: הצבעה

לאחר מכן עושים 5 דקות מעבר עליהם, ומצביעים באמצעות מדבקות עגולות לאיזה הזדמנויות נראות הכי מעניינות ורלונטיות עבורכם. כל אחד מהמשתתפים בספרינט מקבל 3 מדבקות עגולות שאותן הוא יכול לשים על הפתקי HMW שהוא רואה לנכון.

טיפ: הצבעות עם מדבקות עגולות מראות בצורה ממש טובה מה הצוות חושב שנכון. זה מבטל אגו, ולפעמים אפילו מאוד מפתיע.

טיפ נוסף: דבר אחד שאפשר לעשות ואפילו רצוי לדעתי זה לתת למקבל ההחלטות (חוץ מ-3 המדבקות העגולות הרגילות) עוד 3 מדבקות גדולות (או בצבע שונה) כי יש לו/לה יותר השפעה.

פרסונות

(חובה)

מציירים כמה פרסונות, אחת עיקרית ואפשר גם אחת או שתיים משניות. תקבעו את הקריטריונים שמאפיינים את הפרסונה שלכם בין אם זה גיל, מין, איזור גאוגרפי, סוג טכנולוגיות שהוא/היא עם גישה עליהן, ועוד. ציירו ממש את הפרסונה.

טיפ: תשאלו "מי רוצה לצייר את הפרסונה?" ואז תנו את הטוש דווקא למי שהוריד את הראש. לתת למי שהכי שונא לצייר בחדר את הטוש מכניס רוח חיים והומור ליום העמוס וגם אותו אדם שלא רצה להיות מעורב בתהליך יצירתי פתאום נכנס לעניינים. יוצאים דברים מצחיקים מזה וזה מאפשר חיבור של המשתתפים לדמות ובכך עוזר בהמשך.

תולים עכשיו את הפרסונות על הקיר וזה מלווה אתכם בהמשך כל השבוע.

מור"ק (סיפור שהיה כך היה):

בספרינט שעשיתי עם לקוח, הלקוח היה סגור על לפתח אפליקציית אנדרויד לקהל מסויים ב-UK, אבל שהגענו לשרטוט הפרסונה, אחד החבר'ה שהיה בספרינט שהטסנו אותו לספרינט במיוחד מאנגליה, ועובד עם קהל היעד שלנו, אמר שדווקא רוב קהל היעד שלנו משתמש באייפון בכלל.

זה נתון כל כך חשוב, שלא היה לנו לפני הספרינט.

זה שינה את פני גיוס העובדים לחברה, כי המנכ"ל אחרי זה גייס מפתחי iOS במקום אנדרויד. מה היה קורה אם לא היינו עושים פרסונות? כנראה היינו מגייסים מפתחי אנדרויד ועובדים חודשים על לפתח לפלטפורמה לא רלונטית למשתמשים שלנו. די פסיכי. וזה רק דוגמה מתרגיל אחד שעשינו!

Jobs to be Done

(אופציונלי אבל חשוב לדעתי)

זה משהו שאני מוסיף פה לספרינט. זה לא משהו שגוגל מדברים עליו. אבל אני חושב שהוא מאוד חשוב.

Jobs to be Done זו מתדולוגיה שבאה בכלל מ-Marketing (כמו כל דבר כמעט בחווית משתמש) שבאמצעותה מזהים את הסיטואציה שבה נמצאת הפרסונה שלנו.

להבין את הפרסונה זה דבר אחד. אבל להבין את הסיטואציה שבה הפרסונה שלנו נמצאת, שגורמת לה לצרוך את המוצר שלנו זה ה- game changer.

בנוסף, להבין מול איזה עוד מוצרים אנחנו מתחרים.

כדי להבין מה זה JTBD מוזמנים לצפות בסרטון הבא:

לתרגיל זה יש טמפלט קל שהכנתי בזמן שהייתי דיזיין דיירקטור ב-Similarweb וזה נובע מהמתדולוגיה שחברת Intercom פיתחה לגבי מימוש JTBD בהקשר של UX.

את הטמפלט המלא אני מחלק בסדנאות דיזיין ספרינט שלי (תנו לי להשאיר משהו לצפות לו), אז מוזמנים לסדנה הקרובה בשביל להבין יותר לעומק איך להשתמש בזה.

אבל אתם גם מוזמנים לחקור JTBD לעומק כי זה סופר מעניין. יש גם ספרים טובים (אחדשני) שיצאו לאור בשנים האחרונות.

יצירת מפת מסע המשתמש (User Journey Map)

(חובה)

עכשיו מגיע השלב הכיף ביותר ליום הראשון: מציירים מפת מסע משתמש.

מדובר בתרשים זרימה, שרטוט. אין חוקים ברורים לגבי זה, אפילו יש מספר דרכים שונות לשרטוט כזו מפה.

יש אנשים שעושים את זה יותר ויזואלי כמו טקסט בריבועים מחוברים עם קוים, ויש אנשים שעושים את זה כמו טבלה ארוכה לאורך.

פעם אחת עשיתי דיזיין ספרינט עם מישהי מ-IBM שהציגה לי שיטה מעולה ליצירת UJM, בה אני משתמש מאז.

השיטה שלה ממפה את מה שהמשתמש עושה, חושב, ומרגיש.

המיפוי האמוציונלי פה הוא הקריטי לדעתי.

רגשות מניעים אותנו לפעולה.תחשבו על כל פעם שקניתם משהו, על כל פעם שהערתם למישהו על משהו לא בסדר שעשה, אולי אפילו "הלכתם מכות" אי פעם? מה הצית לכם את הפעולה? הרגש.

השלב של User Journey Map לוקח את הפרסונה שלנו, בסיטואציה שבה היא נמצאת (JTBD), וממפה את הסיטואציה עם הרגשות והמחשבות של אותה פרסונה. גאוני!

השיטה היא למשוך שני קוים אופקיים על בריסטול רחב או על לוח, לכתוב בצד שמאל (או ימין אם אתם עושים בעברית) בסדר הבא מלמעלה למטה:

Does

Says/Thinks

Feels

מפה זה פשוט לשים סטיקי נוטס לכל שלב בסיטואציה של הפרסונה.

למשל, שאתם הולכים להוציא כסף מהכספומט, אתם בסיטואציה של "שיט אני צריך מזומן למשהו". נכון?

אז עכשיו הUser Journey Map שלכם מתחיל נגיד בסלון בבית שלכם, שאתם נזכרים שאתם צריכים את הכסף.

Does: מכין לי קפה לדרך בבית לפני שאני יוצא לאסוף את הילדים

Thinks/Says: "שיט! אני צריך להוציא כסף לפעילות של הילד, הם מקבלים שם רק מזומן" "מתי כבר הכל יהיה דיגיטלי??? ינעל דינק"

Feels: עצבים, לחץ (כתוצאה של חוסר זמן), תסכול

וזה השלב הראשון.

השלב הבא יהיה תכנון הנסיעה. אחריו החניה באיזור הכספומט, אחריו לעמוד בתור בכספומט, אחריו להתנהל מול הכספומט במסכים השונים שלו (שכל מסך בכספומט הוא שלב ב"מסע" שלי).

אחרי שעשינו את ה-User Journey Map:

מתפקסים על האיזור האתגרי / Product Solutions

הרעיון בסוף השלב הזה להגיע למצב שאנחנו מוצאים את החלק הבעייתי/שאנחנו רוצים לבחון מתוך מפת המסע, שנוכל להתפקס עליו לאותו שבוע של הספרינט.

לדוגמה – אם המוצר שלנו הוא אתר e-commerce של חנות ספרים בה אנשים יכולים להכנס ולבחור ספרים, אולי נגיע למסקנה שאנחנו רוצים להתמקד השבוע ב-flow (חלק מהמסע) בו משתמש מגיע לדף של ספר ספציפי, לוחץ על "הוסף לסל" ואז עושה Checkout, ולא על כל המסע והפיצ'רים באתר כולו.

מעכשיו ובמהלך כל השבוע, זה יהיה בסדר לחזור למפת המסע ולערוך בה שינויים בהתאם למסקנות שתגיעו אליהן.

טיפים נוספים לשלב הראשון (היום הראשון)

  • לאורך כל הספרינט – התפקיד שלנו כספרינט מאסטרס זה לתעד. עלינו לכתוב כל דבר שעולה, ולתעד אותו בצורה שאחר כך כולם יוכלו לראות אותו כתוב בצורה ברורה שחור על גבי לבן. חברי הצוות יזרקו הרבה רעיונות מעולים אבל עלינו לדאוג שהם עוברים כולם לנייר כך שנוכל לדון בהם בפורום של הספרינט. אחרת – מה הטעם לרעיונות? דאגו לתעד הכל ולעודד את כולם לכתוב גם תוך כדי את הרעיונות שלהם. במהלך הדיונים תנסו לפשט את הדברים הנאמרים כמה שיותר וכתבו אותם, שאל הרבה שאלות ברורות כמו: ״למה״ ״איך אני צריך לסכם את זה?״ זה גורם לתהליכים מורכבים להיות יותר ברורים ופשוטים וממקד את חברי הצוות להבנה אחת משותפת.
  • רשמו את המטרות והדברים החשובים על הלוח! ככל שהלוח יהיה מאורגן ומסודר עם המטרות שלכם כך יהיה פשוט יותר לעבור את התהליכים ולשמור על מטרה אחידה.
  • Take Care of the Humans – שמור על הצוות שלך אנרגטי, קחו הפסקות כל שעה וחצי והזכר לאנשים לאכול חטיף ולשתות כדי לשמר רמת אנרגיה גבוהה.
- שלב 2 (עדיין ביום הראשון של הספרינט) -

התפזרות לצורך התכנסות

בשלב הזה אנחנו מתחילים לחשוב על פתרונות. אנחנו בודקים מוצרים אחרים, אוספים מידע והשראה, ואז חוזרים למוצר שלנו ומתחילים לשרטט (כן, כבר לשרטט) רעיונות ופתרונות.

Lightning demos

חלק1: מחקר

מתחילים את הבוקר במחקר פיצ׳רים מאפליקציות אחרות (לא רק מתחרים – הכל!).

כל אחד לוקח את הזמן לשבת לבד ולעשות מחקר באינטרנט ובאפליקציות במכשיר שלו.

ההשראות לפיצ׳רים יכולים לבוא מאפליקציות, מתחרים, אתרים ומוצרים שאנחנו אוהבים. הרבה פעמים חברי הצוות כבר יודעים וחשבו על כל מיני פתרונות בעקבות השלבים הקודמים. תמיד כדאי להתחיל עם מתחרים קודם או עם מוצרים שפתרו את הבעיה שלנו הכי טוב.זה בסדר לא להמציא את הגלגל מחדש, רוב הסיכויים שמישהו כבר עשה משהו שפתר את הבעיה שלנו איכשהו, המטרה שלנו זה לקחת השראה ממה שכבר קיים ולנסות לשפר ולהתאים את זה לצרכים שלנו.

נותנים לתרגיל הזה 25 דקות בערך בו כולם מרוכזים בלמצוא השראות ורעיונות.

טיפ: כשעושים מחקר פיצ׳רים לא חייבים להישאר בתחום הנושא שלנו. ממש מומלץ לפתוח את הראש ולבדוק מוצרים מוכרים וטובים ואת הדרכים שלהם לפתור אתגרים. אפשר תמיד לקחת השראות מחברות ענק כמו – google, airbnb, spotify, facebook, invision ועוד! הבנתם את הרעיון.

אני פעם הבאתי גם רעיון מתוך חווית שירות שהייתה לי במסעדה ושזכרתי לטובה.

המטרה: לאסוף השראות ורעיונות לפיצ׳רים שיופיעו במוצר שלנו. להשתמש בידע שיש לנו על המתחרים כדי לייצר פתרונות טובים יותר.

בקשו מכל חברי הקבוצה לחשוב על איזשהו killer feature פוטנציאלי שעלה להם מהמחקר על פתקית.

המונח של Killer Feature אולי מוכר לכם, אבל אם לא, מדובר בפיצ'ר מרכזי שלדעתכם משלב קריאטיביות, חווית משתמש מעולה ופונקציונליות יחד, ובכך יגרום למשתמשים שלכם לזכור את המוצר.

חלק 2: הצגה

כל חברי הצוות יציגו את הרעיונות או הפתרונות שלהם (עדיף 3 בערך לכל אחד).

בחרו אחד מחברי הצוות כדי לשרטט את הפיצ'רים שאחרים מציגים בצורה ויזואלית (גם פה – בחרו מישהו ששונא לשרטט).

חלק 3 (אופציונלי): הצבעה

כל אחד מחברי הצוות מקבל/ת 3 מדבקות עגולות כדי להצביע על פיצ'רים שהוא/היא אהבו.

אפשר גם לשים מדבקה על דברים שאתם העלתם.

דיזיין ספרינט זה תהליך דמוקרטי מאוד ותמיד טוב לקבל תמונת מצב ולראות למה הצוות מתחבר.

קחו 5 דקות להצביע, ואז עוד 10 דקות לדון במה שיצא מההצבעה הזאת.

יצירת מפת מסע המשתמש הרצוי (User Journey Map)

ביום/שלב הראשון עשינו User Journey Map (UJM) מצוי.

כלומר – מיפינו את הסיטואציה של הפרסונה שלנו בהתאם לאיך שהיא היום. לפני שיצרנו והוצאנו את המוצר שלנו לאויר העולם.

עכשיו הגיע הזמן ליצור מחדש את ה-UJM של איך שאנחנו רואים את המציאות אחרי שהמוצר שלנו כבר יהיה קיים.

כאן אנחנו מתמקדים בסיטואציה האידיאלית שהפרסונה שלנו עוברת אחרי שהמוצר שלנו כבר קיים.

נסו לפשט את השלבים בתהליך כמה שיותר, כדי לקבל תמונה ברורה בתהליך של המשתמש. איפה נקודת המפגש שלו עם המוצר מתרחשת? מה התהליכים שהוא צריך לעבור כדי להגיע למטרה?

טיפ: אפשר להשתמש בחלק מהפתקים שרשמנו – HMW והפתקים עם הפתרונות כדי למקם אותם על המפה. זה יעזור לכם להבין איפה נקודות המפגש במוצר שלכם, ויעזור לכם בתהליך השרטוט.

נקודות למחשבה בשלב הזה: איפה המוצר שלכם מתחיל? איפה הוא נגמר? ובנוסף – האם אתם יוצרים את המפה בהתאם לזה שהמוצר שלכם כבר נמצא בידי המשתמש? או שאתם גם ממפים את הדרך בה המתשמש מתחיל ברוטינה הקבועה שלו ואז אתם מחליטים איך הוא יגלה אתכם?

לדוגמה: אם אתם עושים אפליקציה להזמנת פיצה בקליק – האם אתם מתארים את הסיטואציה שאותו נער כבר עם האפליקציה מותקנת בטלפון שלו? (לדוגמה: נער רוצה פיצה ← פותח את האפליקציה שלכם ← מבצע הזמנה , כו')

או

שאתם מדמיינים עכשיו איך אתם מפרסמים את האפליקציה שלכם במקום בו אותו נער מחפש להזמין פיצה? (לדוגמה: נער מחפש בגוגל ← רואה מודעה ← מגיעה לדף נחיתה ← מוריד את האפליקציה ← נרשם ← מבצע הזמנה ← מזין פרטי תשלום, כו')

קטע חשוב: היופי ב-UJM הרצוי, הוא שאתם לוקחים את כל השלבים מה-UJM המצוי בו הפרסונה חווה רגשות שליליים, ומשנים את זה לרגשות חיוביים (בתקוה) באמצעות יצירת פיצ'רים באפליקציה שלכם.

דיון חשוב:

ברגע שיש לכם את הUJM הרצוי, יש לכם את רצף המסכים (Flow) שאותו אתם יכולים עכשיו לפתח כ-prototype, אבל כנראה לא תספיקו לפתח עכשיו את כל רצף המסכים האלו כפרוטוטייפ השבוע.

אז..

עכשיו זה הזמן להחליט – על מה אתם רוצים להתמקד ולבדוק השבוע?

מה תכלס יהיה הפרוטוטייפ שלכם?

מתחילים לשרטט

בשלב הזה אנחנו מתחילים לשרטט את הרעיונות והפתרונות שלנו. לשלב הזה 4 שלבים:

15 דק – הכנה – כולם לוקחים מחברת ומתחילים להסתובב בחדר ולהסתכל על כל הדברים שעשיתם בימים האחרונים:

HMW, המטרות, השאלות, הפרסונה, הJTBD, ומתחילים לכתוב לעצמם notes.

זה עוזר לכולם להיזכר בכל התהליך שעברנו, ולהתפקס על מה שאנחנו רוצים לפתור.

15 דק – Ideas – עכשיו המטרה היא להמחיש חלק מהדברים שסיכמנו לכדי שרטוטים גסים.

השרטוט צריך להיות הכי פשוט שיש. אנחנו רוצים להפוך חלק מהדברים שרשומים לנו לתצוגה ויזואלית. המטרה היא לא לפתור כרגע את האתגרים האלה אלה פשוט להמחיש חלק מהדברים שכתבנו ולתת למחשבה שלכם צורה. למשל אם ראיתם איזה רעיון באתר או בפיצ׳ר מסוים פשוט להתחיל לשרטט את זה. המטרה של התהליך הזה זה חימום לפני השרטוטים הסופיים. לגרום למיצים היצירתיים שלנו לנוע.

8 דק – Crazy Eights – לוקחים דף A4 ומקפלים אותו לשלושה חלקים כך שכשפותחים את הדף הקיפולים יחלקו את הדף ל- 8 חלקים. מכוונים את השעון ל- 8 דקות ומתחילים! כל אחד בוחר רעיון או כמה רעיונות לשרטט.

המטרה: ליצור 8 שרטוטים שונים.

כל חלק מהדף = דקה אחת.

לא צריך להשקיע בשרטוטים, אלא פשוט לנסות ולמצוא כמה שיותר פתרונות ואופציות לרעיון אחד.

זה תרגיל מצויין לשחרור יצירתיות ורעיונות ונותן לך אפשרות לבדוק כמה אופציות ואפשרויות לפתרון בעיה. לכל רעיון צריך להיות דף אחד עם 8 אופציות.

לא צריך שכולם ישרטטו את אותו רעיון. ה-UJM שלכם מתאר שלבים רבים, כל אחד יכול לשרטט את מה שבוער לו בראש לחלק של ה-Flow שהוא מתאר כבר איך הוא יראה.

20 דק – Solution sketch – כל חבר בצוות בוחר את הפיצ'ר המרכזי שהוא חושב שמהווה את העיקר למה שצריך לבדוק עם המשתמשים.

לוקח 3-4 דפים, משרטט עליהם מלבן בפרופורציות לגודל המכשיר שאתם מייעדים לו את הפרוטוטייפ,  ומתחיל לשרטט בפנים, ולרשום notes מבחוץ.

הרעיון הוא לשרטט את הפיצ'ר בצורה ברורה. כזאת שלא דורשת הסברים מיותרים.

השרטוט צריך להכיל 3-4 מסכים עוקבים (תלוי במוצר ובמטרה) שמציגים את הפתרון שלנו. לא לפחד להשתמש במילים ומושגים כדי להסביר את ה- flow של המסכים.

השרטוטים שלכם לא חייבים להיות יפים. מכוער זה בסדר, אבל חשוב להקפיד שהמסכים יכילו את כל הפרמטרים שדרוש כדי להסביר את הפתרון שלכם בצורה הטובה ביותר.

בשלב הזה אפשר (אבל לא חייבים) להשתמש כבר במיקרו קופי רלונטי, בצורניות של אלמנטים עיצוביים מסויימים, לייאאוט ואיך כל הפריטים נכנסים לתוך המסך.

לא להתעלם מתפריטים רלונטיים, מנתונים שצריכים להיות על המסך.

שוב – כל אדם אחראי לשרטוט פתרון אחד שהוא חושב שהוא הפיצ'ר המרכזי (או ה-Killer Feature).

נסו להשאיר את השרטוטים אנונימיים – שרטטו עם אותו צבע טוש ועל אותם דפים. ובלי שמות על הדפים כדי שתהליך ההצבעה יהיה נטרלי עד כמה שיותר. שימו את כל הסקצ׳ים של כולם ביחד בשביל התהליך הבא.

טיפ: בתור מעצבים אנחנו מרגישים בנוח עם שרטוטים אבל רוב הצוות כנראה שלא. אז צריך להדגיש בפניהם בתחילת התרגיל ש:

  1. זה לא צריך להיות יפה. הסבירו לכולם שזו לא תחרות ציור.
  2. אם יש להם משהו שהם לא יודעים איך לשרטט – שיעשו מלבן ויכתבו ליד זה מה הם התכוונו שיהיה במלבן

טיפים לשלב השני

  • לא לשכוח: וודאו עם המשתמשים שלכם שהם מגיעים ליום הבדיקות. התקשרו / שלחו מיילים כדי לאשר הגעה ולדאוג שכל ההכנות ליום האחרון של הספרינט מוכנים.
- שלב 3 (יום שני של הספרינט) -

התכנסות: נסגרים על מה שאנחנו רוצים לעשות לו פרוטוטייפ ולבחון עם משתמשים אמיתיים

השלב הזה מוקדש להצבעות ובחירת הפתרונות הטובים ביותר מהשרטוטים, והמטרה לצאת ממנו עם ידיעה בדיוק מה ה-Flow שממנו ניצור את הפרוטוטייפ שלנו.

התחלת השלב הזה מוקדש ל״חשיפת״ הרעיונות והפתרונות של כולם.

לוקחים את כל השרטוטים שחברי הצוות עשו ביום הקודם ומסדרים אותם על הקיר כדי שניתן יהיה לראות את כולם.

מתחילים בהצבעות

חלקו לכל חברי הצוות נקודות (מדבקות נקודה) ואמרו להם לקחת את הזמן ולהסתכל על כל השרטוטים ולסמן בנקודה את הרעיונות והפתרונות שלדעתם טובים ומעניינים. אין הגבלה של מדבקות.

טיפים:

  • אם יש שאלות ודברים שעולים בזמן התהליך הזה פשוט רשמו את הדברים על פתקית ושימו ליד המקום שיש לכם לגבי שאלה או הערה. התהליך הזה צריך להיות אישי, כל אדם לעצמו, כדי שנוכל להתרכז.
  • השתתפו במשימה בתור מנחים, ושימו נקודות על מה שנראה לכם חשוב, זה מעודד את הצוות לשים כמה נקודות שבא להם על דברים. התרגיל הזה לעומת תרגילים קודמים יש להם שימוש חופשי בנקודות. הסבירו להם ועודדו אותם.

המטרה: ליצור ״מפות חום״ בעזרת נקודות על הרעיונות והפתרונות הטובים ואלה שכולם הצביעו להם. ועל ידי כך לבדל את הרעיונות המועדפים על כולם.

Speed critique

בשלב הזה כל הצוות עובר בין כל השרטוטים ומסכמים בקצרה כל שרטוט עם דגש על המקומות שבהם יש נקודות.

התפקיד שלכם בתור מנחים בשלב הזה הוא לעבור בתמציתיות על כל שרטוט, ולהתייחס בעיקר למקומות שבהם הצוות שם נקודות. בחרו חבר אחד מהצוות לכתוב את כל ההערות על פתקיות.

מה שצריך לכתוב בהערות זה את הרעיונות הגדולים מכל שרטוט (בדרך כלל 3 או 4 רעיונות) ולהדביק את הפתקים מעל לשרטוט. במידה ויש שאלות שנרשמו במהלך השלב הראשון על השרטוטים, זה הזמן לענות עליהם ולראות אם הם רלוונטים או לא.

Straw poll

בשלב הזה משתתפים כל חברי הצוות חוץ ממקבל ההחלטות. בוחרים את השרטוט/ רעיון שאיתו רוצים להתקדם לשלב הפרוטוטייפ. נותנים לכל חברי הצוות נקודה גדולה (בצבע אחר מהנקודות שהם השתמשו בהם עד כה). כל אחד יקח כמה דקות (5 דקות) ויבחר את הרעיון הסופי שאיתו הוא רוצה להמשיך לפרוטוטייפ.

צריך לבקש מהם לרשום למה הם בחרו ברעיון הספציפי הזה (ממש בקצרה).

אחרי זה לוקחים דקה וכל אחד מחברי הצוות מציג את הסיבה שבה הוא בחר ברעיון.

טיפים מ-AJ&Smart (המובילים בתחום הדיזיין ספרינטס כיום):

  • הזכירו לחברי הצוות את המטרה לטווח הארוך כדי לעודד אותם לבחור בפתרון המתאים ביותר.
  • בשלב הזה לא לתת למעצב/ת לדבר, רק הצוות

ההחלטה הגורלית:

עכשיו זה השלב הסופי שבו מחליט מקבל ההחלטות את הרעיון שאיתו נמשיך לשלב הפרוטוטייפינג.

אחרי שכולם הציגו את הבחירות שלהם, נותנים למקבל/ת ההחלטות את הזמן (בערך 10 דקות) להחליט מה יהיה הרעיון הסופי שאיתו נתקדם.

בזמן הזה, מקבל ההחלטות יכול לדבר עם שאר הצוות, או לקחת את הזמן לעצמו כדי לבחור, מה שנוח לו/ה.

טיפ: אפשר לבחור יותר מפתרון אחד לשלב הפרוטוטייפ ( כלומר להכין יותר מאופציה אחת בשלב הפרוטוטייפ כדי לבדוק עם משתמשים). אבל לא מומלץ כי זה מייצר יותר עבודה.

חוזרים ל-UJM

עכשיו שיש לנו את הפיצ'ר/ים המרכזי/ים שאנחנו רוצים להפוך לפרוטוטייפ הגיע הזמן לחבר את זה עם הפלואו של המשתמש שאנחנו רוצים לבדוק ביום האחרון.

אז עכשיו הולכים עם השרטוט המנצח ל-UJM הרצוי שלנו, ומתחילים בסטוריבורדינג!

Storyboarding

הגיע הזמן לחבר את כל הנקודות.

לוקחים בריסטול או לוח ומשרטטים את השלבים של ה-UJM שאותם אנחנו מחליטים לעשות כפרוטוטייפ. בתוך ריבועים, עם קוים באמצע. על כל קו אפשר לציין את הפעולה (למשל "לחץ על כפתור 'הזמן' "). בכל ריבוע אפשר לצייר מה קורה בצורה ויזואלית או להדביק את אחד השרטוטים המנצחים עליו.

זהו, אז עכשיו אנחנו עם סטוריבורד, שרטוטים מוכנים, הכל מוכן לפרוטוטייפינג!

- שלב 4 (יום שלישי של הספרינט) -

יום ה'האקטון': בונים פרוטוטייפ

ביום הזה אפשר לשחרר את מקבלי ההחלטות אם הם צריכים, ולהשאר רק צוות ה"עשיה". כלומר מעצבים ומתכנתים. אבל כמובן הכי טוב שכולם יהיו יחד.

המטרה של החלק הזה זה לייצר אבטיפוס לבדיקה של המוצר שלנו. ״זיוף״ אמיתי של התוצר הסופי. כלומר, לייצר את המוצר שאותו אנו רוצים לבדוק עם משתמשים בצורה הכי מציאותית שאפשר.

בחרו את הכלים שלכם

תנסו למצוא את הכלים שיעזרו לכם לייצר את התוצאה הכי אמיתית והכי מהר! יש רק יום אחד לזה, אז אל תבזבזו את הזמן. בתחילת היום אנחנו בוחרים את הכלים שבעזרתם נוכל לזייף כמה שיותר אמיתי את הפרוטוטייפ – אם המוצר שלכם הוא אתר אינטרנט או אפליקציה, מה הכלים שבעזרתם תשתמשו כדי לבנות את המסכים הכי ריאליסטיים שאתם יכולים? באילו תוכנות? איך תוכלו לגרום לאתר/אפליקציה להראות ולהרגיש באוויר? באילו כלים תשתמשו כדי לייצר אנימציות והדמיות שיראו אמיתיות?

אם המוצר שלכם הוא מוצר פיזי כמו למשל אריזה למוצר, מה הכלים שתצטרכו כדי לייצר את הדוגמא הכי אמיתית שאפשר? באילו כלים תשתמשו? קרטון? פלסטיק? מדפסת תלת מימד?

וודאו שמה שאתם מעצבים נראה הכי מציאותי שאפשר כדי לקבל פידבק אמיתי מהמשתמשים.

הקצו תפקידים

הקצאת תפקידים: מי מעצב את הפרוטוטייפ? מי אוסף את המידע? מי כותב את הטקסטים? וודאו שאתם מקצים תפקיד ״מנהל מוצר" לפרוטוטייפ. מי שמוודא שכולם עומדים בקצב וכולם עובדים לקראת אותה המטרה.

עכשיו זה גם שלב טוב להחליט את חלוקת התפקידים למחר (יום הבדיקות).

טיפ: אפשר גם להקצות לכל שלב בסטוריבורד / לכל מסך חבר צוות אחר.

קדימה לעבודה!

וודאו שכשאתם מעצבים את המוצר שלכם אתם נאמנים לסטוריבורד ול- flow שנסגרתם עליו.

הרבה פעמים קל מאוד (במיוחד בתור מעצבים) להתחיל להוסיף מסכים או אלמנטים/פיצ׳רים נוספים. תמיד תזכרו את המטרה שלכם ואל תסטו מדרך הישר!

חברו הכל ביחד: בסוף היום וודאו שאתם סגורים על הפרוטוטייפ למחר. עברו עליו עם כל חברי הצוות, ותוודאו שהמראיין ומקבל ההחלטות נוכחים בשלב הזה (אם הם שם באותו יום).

עשו בדיקה: וודאו שהכל עובד כמו שצריך ותתקנו מה שלא. אל תוותרו על השלב הזה זה שלב חשוב כדי שלא יהיו ׳פאדיחות׳ עם המשתמשים מחר.

טיפים לשלב הרביעי

    • סביבה שקטה למקסימום ריכוז – חשוב מאוד שמי שמבצע את הפרוטוטייפ יהיה בסביבה שקטה ללא הפרעות. זכרו שיום אחד בלבד לפרוטוטייפינג זה מעט וחשוב לנצל אותו בצורה נכונה כדי להספיק להגיע לתוצאות טובות וריאליסטיות.
    • התמקדו בפריטי המפתח – אמנם יש לנו את מסכי הסטוריבורד (מה שצריך לעצב בעצם) מוכנים עוד מהיום הקודם, אבל חשוב מאוד לתעדף את המסכים לפי חשיבות. יהיו מסכים פחות חשובים וצריך להשקיע בעיצוב שלהם פחות, לעומת מסכים אחרים שהם חשובים וצריך להקדיש להם זמן.
  • תכננו ותזמנו – עשו תכנון יומי יחד עם הצוות, והחליטו איפה להשקיע את הזמן שלכם ומה יותר חשוב. תזמנו אותם בהתאם.
  • כתבו את הלוחות זמנים – רשמו את הלוחות זמנים שתכננתם באותו היום כדי שגם שאר חברי הצוות ידעו איפה אתם עומדים ומה אתם עושים. לוחות הזמנים נותנים לשאר חברי הצוות שלא משתתפים בפרוטוטייפ את הידע מתי הם יכולים להפריע לכם ומתי לא.
  • מתמקדים רק בחלקים החשובים שאנחנו רוצים לבדוק ולא בכל המוצר! נכון, בעזרת הדיזיין ספרינט כבר אפשר לראות את התמונה הברורה של רוב החלקים במוצר אבל שלב הפרוטוטייפ אמור להתמקד אך ורק בחלק שאותו אנחנו רוצים לבדוק ולא בסקיצה ראשונית לכל המוצר עצמו. מה שצריך ל״זייף״ בשלב הזה זה רק את חלקי המפתח שאנחנו רוצים לבדוק עם משתמשים בשלב הבא.
- שלב 5 (יום רביעי של הספרינט) -

המבחן האמיתי: בדיקות משתמשים

הגיע היום המיוחל!

זהו השלב שבו אנו מקבלים את התוצאות שעליהן נתבסס בהמשך בניית המוצר שלנו.

יצרתם פתרונות מבטיחים, בחרתם את הטוב ביותר ובניתם פרוטוטייפ מציאותי ככל שאפשר.

עברתם כבר את כל השלבים ויש לכם כבר תפיסה ברורה של איך צריך להיראות המוצר שלכם, אבל השלב הזה לוקח את כל העבודה שלכם צעד אחד קדימה!

עכשיו אתם יכולים ללמוד הכי הרבה על המוצר שלכם דרך הראיונות והתגובות של המשתמשים.

אחרי השלב הזה יהיה לכם את כל המידע הדרוש להמשך הבנייה של המוצר שלכם.

לפני הכל – הכינו סקריפט שאלות

לפני שמתחילים עם הראיונות חשוב מאוד להכין סקריפט שאלות שאותם תשאלו את הטסטרים שלכם. מסמך הסיכום צריך להכיל:

שאלות מקדימות – מאיפה אתה? איך את/ה קשור ל(מוצר שלנו)? איך את/ה חווה את הבעיה (שאנחנו פותרים כאן)? כו'

שאלות בזמן הבדיקה – איך אתה מרגיש פה? מה בא לך לעשות כאן? כו'

שאלות לאחר הבדיקה –  מה אהבת במוצר? מה לא אהבת במוצר? איך הית מתאר את המוצר לחבר? איך היתה החוייה הכללית שלך? איך הית משפר את המוצר?

הדפיסו עותקים של הסקריפט. שיהיה לכם לכתוב עליהם הערות.

טיפ: לפני שאתם כותבים את הסקריפט (שלפעמים אפילו אפשר לכתוב אותו יום לפני) עשו רשימה יחד עם מקבל ההחלטות של מה שאתם רוצים לברר באמצעות הבדיקה הזאת. ממש בנקודות. אחרי זה כתבו את הסקריפט וודאו שכל השאלות תומכות בנקודות שרשמתם.

הכנה

כדי שנוכל למדוד בצורה הטובה ביותר את התגובות של הטסטרים שלנו כדאי שנצטייד בדברים הבאים:

חדר – חשוב להכין את החדר לראיונות, כמובן שתדאגו שיהיה משהו לנשנש ושתייה למרואיין. Taking care of the humans זוכרים?

תפקידים – יש את מי שמראיין, ואפשר גם שיהיה מי שכותב הערות ותובנות בצד. מדובר במישהו שיישב בשקט בצד השני של החדר, עם לפטופ, ומקליד את ההערות מתוך הבדיקה וציטוטים מתוך מה שהמרואיין אומר. בחדר עם המרואיין צריך כמה שפחות אנשים כדי שירגיש בנוח.

תיעוד – חשוב שתתעדו את כל התהליך של הראיונות. זה יעזור לכם לבחון את הכל בשלב מאוחר יותר כשתשבו לסכם את הכל עם הצוות שלכם. ממש מומלץ לתעד את התהליך שעוברים המרואיינים ב- 2 מצלמות. אחת מכוונת על הטסטר עצמו כדי לזהות הבעות פנים ואת התהליכים שלו. מצלמה שניה לתעד את המוצר עצמו (במידה וזה למשל אפליקציה, אז המצלמה מכוונת אל הטלפון / הידיים של המשתמש).

ציוד – דאגו להביא את כל הציוד הדרוש לכם, וזה כולל מצלמות, חצובות אם צריך (אם אין לכם ממש זול לקנות), להטעין את המצלמות + מטענים ניידים בשלוף. לוודא שיש מקום בכרטיס של המצלמה/בטלפון שלא ייגמר המקום באמצע הצילום.

סקריפט ולוחות זמנים – וודאו שאתם עומדים בזמנים ולא שוכחים לשאול את השאלות שהכנתם.

פתקיות/דפים לרשום את הדברים – הצטיידו בכל הכלי כתיבה שאתם צריכים כדי לרשום את הדברים.

טיפים להכנה:

  • 5 משתתפים – לפי מחקרים רצוי לבחון לפחות 5 משתמשים, וגם לא צריך הרבה יותר. אחרי 5 משתתפים נוצרת לנו תבנית ברורה ונוכל ללמוד ממנה את מה שדרוש לנו להמשיך במוצר. מה גם ש-5 ראיונות נכנסים בצורה מושלמת לזמנים של היום שלנו (שעה לכל ראיון עם הפסקות באמצע).
  • אל תפרקו את הצוות – בסיום יום הראיונות (או בזמן בראיונות, תלוי איך בחרתם לתעד את הראיונות) הצפייה יחד יעילה יותר, ותצייר מסקנות טובות יותר. אנחנו פעם שידרנו באמצעות מצלמת רשת בחדר לחדר אחר, בו ישבו מקבלי ההחלטות וחברי צוות אחרים. זה מאוד עזר לשלב הסיכום.

בראיונות

תנו להם קבלת פנים ידידותית – קבלו  את המרואיינים בצורה ידידותית ונעימה, והסבירו להם שאתם מחפשים משוב אמיתי, ולכן חשוב לכם שהם ירגישו בנוח ויגידו לכם את כל מה שעובר להם בראש תוך כדי בדיקה, כולל רגשות חיוביים וכולל מחשבות שליליות במיוחד אם יש בלבול או תסכול בשלב מסויים.

שיחת חולין לפני הכל – התחילו עם שיחת חולין קלה. הם אנשים, אחרי הכל. צרו שיח ותתקצבו איזה 5-10 דקות בכל בדיקה להתארגנות, הכנות קפה, ושיחות חולין לשבור את הקרח.

הזכירו להם שמדובר באב-טיפוס – הסבירו שיכול להיות שחלק מהדברים לא יעבדו וזה בסדר. אתם לא שם כדי לבחון אותם אלא את המוצר. עודדו אותם לחשוב בקול רם.

תן להם להבין לבד – לתוצאות הכי טובות – תנו למשתתפים את הזמן להבין לבד מה לעשות. תכוונו מדי פעם אם הם מרגישים תקועים, ושאלו שאלות מעקב כדי לעזור לטסטרים לחשוב בקול רם.

תתעדו גם את המחשבות שלכם – תכתבו על הסקריפט עם עט את כל ההערות שלכם. לא רק מה שהם אומרים. אחרי זה בדיעבד הרבה יותר קשה להזכר.

תחקיר סיכום –  שאלו שאלות המניעות את המשתתף לסכם. תודו למשתתף ולוו אותו (במידה וסגרתם על תשלום כלשהו זה הזמן).

טיפים בזמן ולאחר כל ראיון:

  • תהיו מארחים טובים – במהלך הראיון, תשימו לב לנוחות של המשתתף. תהיו ידידותיים ונינוחים, חייכו!
  • חשיבה סקרנית. תהיו אותנטיים בהתעניינות שלכם במשתתף, מחשבותיו ותגובותיו.
  • אל תשאלו שאלות מנחות או שאלות בחירה מרובה. זה לא מייצר תגובות אמיתיות אצל המשתתפים.
  • בסוף כל סשן, אחרי שהנבדק הולך לדרכו, תשאירו לכם 15 דקות לסיכום צוותי כולם יחד של מה שהיה ומה למדתם מהבדיקה הטרייה שהרגע סיימתם. זה ממש ממש יעזור לכם לסיכום הכולל.

סיום היום, לפני שהולכים הבייתה – סכמו את היום

בשלב הזה עדיף שכל חברי הצוות ישתתפו, וודאו שאתם סגורים על מתי תעשו ישיבת סיכום ספרינט. אחרי שסיימתם את הכל – לכו לחגוג! עבדתם ממש קשה ומגיע לכם!

- ה-Aftermath (בשבוע אחרי הספרינט) -

בונים מסמך סיכום ומציגים אותו

 אז סיימנו עם הספרינט, מה עכשיו?

לאחר שהתאוששתם מהחגיגה של אתמול נשאר לכם (בתור ספרינט מסטארס) שלב אחרון כדי לצאת סופר מקצועיים ותותחי ספרינט אמיתיים – שליחת מסמך סיכום לכל המשתתפים. המסמך ישמש כתיעוד לכל תהליך הספרינט.

טיפים למסמך:

  • המטרה העיקרית – תוודאו שיש הארות ותובנות שיצאו מהתהליך הזה.
  • חשבו חווית משתמש – הוסיפו תמונות מהתהליך לחיבור אמוציונלי.
  • סכמו כל תהליך בקצרה והוסיפו לכל שלב מסקנות.
  • רשמו את הסיכום הסופי של הספרינט ואת התוכנית שלכם להמשך.
  • הוסיפו את ההמלצות והמסקנות שלכם ואל תפחדו להציע רעיונות להתקדמות משלכם.

בסדנאות הדיזיין ספרינט שלי אני מחלק גם טמפלט מסמך סיכום ספרינט שכולל את כל הדברים האלו ועוד.

טיפ: בשלב הזה הכל עלינו (כספרינט מאסטרס) לסכם את הספרינט.

כולם מצפים מאיתנו להביא להם מסמך סיכום מלא ומפורט. אבל חוץ מהסיכום, זה השלב שלכם להציע פעולות שאפשר לקחת בארגון להמשך! זה הערך שלך בארגון. תהיו ראש גדול, תציעו מה אפשר וכדאי לעשות, בלי לפחד. מהנסיון שלי – זה רק מרים את הערך.

- הגעתם עד פה? כבוד! -

כמה מילים לסיום

דיזיין ספרינט מאפשר לנו לקחת כל מוצר או בעיה עסקית ולפרק אותה תוך סדנה של 4 ימים, לפעמים גם אפילו פחות מזה.

אני מקוה שהמדריך הזה יביא לכם ערך. הוא לקח לי יותר משנה מאז שהתחלתי לכתוב אותו ועד שהוצאתי אותו לאור.

תודה שוב לאינסה מוצ'ניק שעזרה לי בעריכה שלו ובולידציה של המתודה שלי, והנסיון שלי, אל מול כל המידע הרב שמסתובב ברשת מאת מומחים נוספים, כדי להביא לכם את המדריך הכי רלונטי נכון להיום.

לא הספיק לכם לקרוא את זה? השתתפו בהכשרה Hands-on שתוציא אתכם מוכנים להריץ סדנאות דיזיין ספרינטס משלכם!

אני מזמין אתכם להרשם להכשרה הקרובה: 
הכשרה של יומיים אשר מתקיימת ב-29-30 לאפריל 2019 בתל אביב.

בתיאום מראש, כן. צרו קשר באימייל- sagi@pixelperfect.co.il

כן. תלוי במוצר/בחברה. מוזמנים לפנות אליי באימייל- sagi@pixelperfect.co.il ונקבע שיחה. 

סגירת תפריט

אנא מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם!

 

נשמח לתת לך עוד פרטים

יש למלא את הטופס הבא על מנת לשריין מקום באירוע הקרוב.


נא לבדוק ביומן לפני מילוי הטופס: 
30 למאי (יום רביעי)
בשעה 18:30
בתל אביב (מיקום מדוייק יישלח בהמשך)

קבלת התוכן מותנית ברישום לניוזלטר של פיקסל פרפקט. חברי הניוזלטר מקבלים ניוזלטר שבועי עם קישורים חשובים מעולם העיצוב, עדכונים על מה שקורה כאן בפיקסל ועל אירועים בארץ, וגישה לכל החינמיים באתר.

קבלת התוכן מותנית ברישום לניוזלטר של פיקסל פרפקט. חברי הניוזלטר מקבלים ניוזלטר שבועי עם קישורים חשובים מעולם העיצוב, עדכונים על מה שקורה כאן בפיקסל ועל אירועים בארץ, וגישה לכל החינמיים באתר.

קבלת התוכן מותנית ברישום לניוזלטר של פיקסל פרפקט. חברי הניוזלטר מקבלים ניוזלטר שבועי עם קישורים חשובים מעולם העיצוב, עדכונים על מה שקורה כאן בפיקסל ועל אירועים בארץ, וגישה לכל החינמיים באתר.

קבלת התוכן מותנית ברישום לניוזלטר של פיקסל פרפקט. חברי הניוזלטר מקבלים ניוזלטר שבועי עם קישורים חשובים מעולם העיצוב, עדכונים על מה שקורה כאן בפיקסל ועל אירועים בארץ, וגישה לכל החינמיים באתר.

קבלת ה-PDF מותנית ברישום לניוזלטר שלנו (מי שרשום לניוזלטר נחשב חבר בקהילה ולכן אנחנו מפנקים בגישה לכל החינמיים שלנו).


הניוזלטר נשלח פעם בשבוע ובו עדכונים משגיא ומצוות פיקסל, ורשימת קריאה עם המאמרים הכי חמים שיצאו בשבוע האחרון בתחום העיצוב והיזמות.

×

מעולה, כבר אצלך!

מלא/י את פרטי הקשר שלך כאן ואשלח לך את האימיילים

אשמח לשלוח לך פרטים!

אנא מלא/י את פרטי הקשר שלך כאן ואשלח לך אימייל עם כל הפרטים אודות ההכשרה

קבלת ה PDF מותנית ברישום לניוזלטר שלנו. הניוזלטר נשלח פעם בשבוע ובו אך ורק תכנים איכותיים שנבחרו בקפיצה, ומתאימים למעצבים, יזמים, מתכנתים, אנשי שיווק ועוד. אם תראו שהתוכן אינו רלוונטי עבורכם, תוכלו להצאת מרשימת התפוצה בכל עת.

קבלת התוכן מותנית ברישום לניוזלטר של פיקסל פרפקט. חברי הניוזלטר מקבלים ניוזלטר שבועי עם קישורים חשובים מעולם העיצוב, עדכונים על מה שקורה כאן בפיקסל ועל אירועים בארץ, וגישה לכל החינמיים באתר.

קבלת התוכן מותנית ברישום לניוזלטר של פיקסל פרפקט. חברי הניוזלטר מקבלים ניוזלטר שבועי עם קישורים חשובים מעולם העיצוב, עדכונים על מה שקורה כאן בפיקסל ועל אירועים בארץ, וגישה לכל החינמיים באתר.

נשמח לתת לך עוד פרטים!

לצפייה מיידית בסילבוס ובפרטים אודות הקורס אנא מלא/י את הפרטים כאן: