הקדמה מאת שגיא שרייבר (מייסד פיקסל פרפקט): שהגעתי לרוטשילד וראיתי את התור הייתי בשוק. "לא יכול להיות!" – אמרתי לעצמי. אבל זה היה נכון, תור ענק, וכולם באו ללמוד איך הם יכולים לקדם את עצמם בקריירה. ככה צריך! אתם – קהילת פיקסל – עשיתם את כל זה לאפשרי! הגעתם אחרי יום ארוך בעבודה, מצאתם חניה בתל אביב, עמדתם בתור והשתתפתם בפאנל. תודה על מי שאתם!
בסוף האירוע פנו אליי לישי סוקול ואילנה חכים, שני קוראים ותיקים במגזין, והציעו לסכם את האירוע בבלוג. אני רוצה להודות לשניכם על הסיכום המקיף הבא, שעכשיו יהיה פה לתרום לכל מי שפספס או רוצה להזכר בטיפים הנדירים שהוזכרו שם. בנוסף אני רוצה להודות לאיתי לזרוביץ' על הצילום ועל הקמת מערך ההקלטה באירוע, ועריכת החומרים לאחר מכן לכדי הסרטון הסופי (שמופיע פה למטה ובערוץ היוטיוב של פיקסל פרפקט).
תודה גם לסולוטו שאירחו את האירוע! ולכל הפאנליסטים – אבירן רווח, עודד בביוף, שיר זלצברג, טניה נתיב, ומיקי צ'רניאק!
כל כך כיף שיש קהילה פעילה כזאת!
אני רוצה להודות לכם על מי שאתם, שיוצאים אחרי העבודה ועוד באים ללמוד! תמשיכו להיות צמאים ליידע, ותמשיכו להגיע למיטאפים. אני אדאג שיהיה עוד!
נ.ב. עובדה על לישי שכתב את הסיכום הזה: ב-2012, שנה לאחר שפתחתי את פיקסל פרפקט, עליתי פעם ראשונה מול הקהל של הבלוג עם הרצון לערב את הקהל בלעצב פטרנים לדף הבית. הכל כחלק מהמטרה של הבלוג – לתת במה למעצבים.
לישי הגיש בין הראשונים, והפטרן שלו נבחר מני רבים, ובמשך תקופה כיכב פה בהדר של פיקסל פרפקט. עכשיו זה כבוד גדול לקבל מלישי עוד תרומה + לתת לו פה במה! תודה רבה לישי! Take it Away
———————————————————————————————————-
רבים מכם הגיעו לפאנל שהתקיים בתחילת החודש במשרדי Soluto , תור ארוך נראה בשדרות רוטשילד והמקום היה מלא לחלוטין!!
גם אם הייתם שם וגם אם לא הצלחתם להגיע, יש לכם הזדמנות נוספת לעכל את המידע ולשמוע מה חושבים חברי הפאנל על השאלות שמעסיקות את כולנו. חברי הפאנל הם חמישה אנשים, מעצבים ומעצבות, שבנו את עצמם ושמם בתעשייה. הם הגיעו לפאנל עם סיפורים עסיסיים וטיפים מעולים. כל אחד מהם ענה על שאלות שנשאלו על ידי הקהילה מבעוד מועד. אל דאגה, גם שגיא הוסיף קושיות משלו.
בהזדמנות זו, נודה שוב ל- Soluto על האירוח המדהים. כמו תמיד.
ההכרזה בפתיחה: השקת ערוץ Youtube לפיקסל פרפקט!
רגע לפני שמתחילים את הפאנל, שגיא הכריז על ערוץ היוטיוב החדש של פיקסל פרפקט! אחרי קצת טיזינג וטעימה מהפתיח, קיבלנו הבטחה שההקלטה של האירוע תעלה לערוץ – ובכן, אם תרצו – הנה היא פה:
מתחילים! שגיא שואל - איך הכל התחיל?
אבירן התחיל בשירות הצבאי להשתמש ב Flash, אז בתור הדרכות אינטראקטיביות בחיל האוויר. מאותה נקודת זמן הוא התחיל להבין במה הוא רוצה לעסוק. הוא התקבל לימודים בבצלאל, כבר בשנה הראשונה פתח את סטודיו Pumika, והיה ממוקד על תחום המוצר מאשר פרסום ומיתוג.
הוא התחיל ללמד אחרים לימודי Flash בשנקר ובבצלאל, ובעזרת יכולותיו בתוכנה הוא הלהיב אנשים. הסטודיו שפתח התרחב עם הזמן ומנה 40 עובדים שרובם התמחו ב UX. הסטודיו נקנה על ידי חברת Soluto, שם אבירן נמצא כיום בתפקיד Director of Design
באופן כללי ובעבודה היומיומית שלו, אבירן מעצב תהליכים ומרבה להשתמש ב Figma וב Google Slides.
בתיכון עודד החליט שהוא הולך למגמת אומנות, כי רק בדרך זו השיג פטור משיעורים אחרים. לטענתו, אבא שלו הביא תוכנות עיצוב והוא התחיל לשחק עם זה – בהתחלה היה מעצב פוסטרים, אלבומים, ממתג מועדונים ומסיבות בחיי הלילה של תל אביב. בשלב מאוחר יותר, הוא התחיל לימודים, והצליח להכנס לחברות סטארטאטפ קטנות.
עודד הקים, יחד עם שותפים ללימודים, את מתנס אינטראקטיב (שאגב, שגיא היה העובד הראשון שלהם!), עם השנים הוא התגלגל להיות מנהל עיצוב במיקרוסופט. החליף את שגיא בחברת Similar Web – ונמצא בתפקידו הנוכחי כ VP Designer בחברה.
העצה של עודד; לא להתפשר, עד שאתם לא מוצאים את מה שמתאים לכם – תמשיכו לחפש.
שיר התחילה מלימודי תואר בתקשורת חזותית ב HIT. לאחר מכן המשיכה ללימודי תעודה ב UX, ואף קורס בפסיכולוגיה קוגניטיבית באוניברסיטה הפתוחה. היא נכנסה לתעשייה בתור מעצבת UI, אך עזבה משרה זו כי הרגישה שהיא רוצה לעסוק יותר ב UX. המקפצה שלה התחילה כאשר נכנסה לסטארטאפ בתור מעצבת יחידה ומהר מאוד התקדמה לניהול.
שיר פתחה את קהילת Startup Designers לפני שהבינה מי נגד מי, היא התחילה לדבר בכנסים ולהתפתח משמעותית. בינואר האחרון היא כבר הצטרפה לחברת Salesforce כמעצבת UI\UX.
שיר מרבה להשתמש ב Sketch ובכלים פנימיים של Salesforce.
תוך כדי שירות בצבא, טניה התחילה ללמוד מולטימדיה בג'ון ברייס. לאחר השחרור היא התגלגלה להיות עוזרת צלם, עבדה בפרינט וכך חיברה שני תחומים שקסמו לה. למרות זאת, מהר מאוד היא הבינה שהיא רוצה לעבור לעולם ה Web. אחרי הרבה ניסיונות להתקבל לחברות, היא התחילה כפרילנסרית. בעזרת זה, היא הצליחה, והתקבלה לחברה גדולה, ובמשך 6 שנים התקדמה עד לתפקיד של מנהלת UX.
כיום טניה עובדת בתפקיד Design Researcher בחברת Sketch. אין לה משרד מוגדר, היא עובדת מהבית, והיא יותר מבסדר עם זה.
תופתעו לשמוע, אבל ביום יום היא עובדת הרבה על Sketch, והמון Github.
בתיכון, היה למיקי תוכנת BBS על המחשב, רבים מאיתנו אולי לא מכירים, אבל זו הייתה הדרך להעביר מידע ולתקשר עם משתמשים אחרים על בסיס קו טלפון. לפני עידן האינטרנט.
מיקי התעסק עם הממשק של המערכת הזו ומשם זה התחיל. הוא בנה אתרים ב Dreamweaver ועיצב מעט בפוטושופ.
בצבא, עולם המחשבים והעיצוב נדחקו הצידה. רק לאחר השחרור מיקי שאל את עצמו מה כדאי ללמוד. האופציות שלו היו ללמוד פיזיותרפיה או עיצוב גרפי. הוא עשה טעות – ובחר בפיזיותרפיה. בהמשך, הוא טעה פעם נוספת – והמשיך לתואר שני בתחום.
התפנית קרתה רק לאחר כמה שנים. בעזרת חבר, הוא החל לבנות אתרים בוורדפרס. באיזשהו שלב הוא הבין שהוא עושה דברים מאוד מכוערים, והחליט ללכת ללמוד בקורס המתקדם של שגיא. ורק אז, הוא השלים את תפנית חייו, והתקבל לעבוד בתור Product Designer ב Setoo.
מיקי מנהל במשותף את קהילת מעצבי אלמנטור ישראל ומרבה להשתמש בכלים רבים, בניהם: Notion, Microsoft Suite, Google Suite ו- Miro.
בתחילת דרכם, מעצבים רבים שולחים קורות חיים, מחפשים משרות ומקבלים לא מעט תשובות שליליות. שגיא טוען שישנן שתי סיבות לכך. האחת היא העדר ניסיון – חברות רבות, קטנות וגדולות דורשות ניסיון ורוצות יותר סניורים על פני ג'וניורים. סיבה שניה, תלויה בדרך שבה אנו מציגים את עצמנו. לפורטופוליו, לקורות החיים ואפילו הדרך שבה אנו מתמודדים עם ראיונות עבודה, יש משקל משמעותי שיכול להרים וגם להפיל.
איך מתגברים על חוסר ניסיון?
למרות הכל, יש מצבים מסוימים שבהם חברות יעדיפו מעצב מתחיל. לכל הפחות, הן יכולות לתת לכם את ההזדמנות. אבירן רווח ציין שבסטודיו Pumika, הם גייסו הרבה אנשים חסרי ניסיון ולמעשה הכשירו אותם. הוא טוען שזה לא תמיד מתאפשר בסביבת הייטק טיפוסית, שבה מגייסים ישר לתפקיד או עמדה מוגדרת, שהתהליכים בה רצים מהר, תוך כדי תנועה. זו סביבה תובענית, שבה כדי לעמוד בעומס צריך איזשהו רף מסויים של ניסיון.
כלומר, בחלק מהמקומות מגייסים אנשים חסרי ניסיון, אך יש צורך להיות ברף מסויים, המשתנה ממקום למקום. מקומות שכן יכולים לאפשר זאת, יהיו דווקא חברות גדולות, שלהן מערכת שלמה להכשרת ג'וניורים או סביבה של צוותים עם כמה מעצבים אשר יכולים להוות מעטפת לעבודה משותפת והעשרת ידע בין אנשים מנוסים יותר ומנוסים פחות.
בנוסף, עולם הסטארטאפים טומן בחובו הזדמנויות. יש סטארטאפים אשר לוקחים על עצמם את הצ'אנס הזה של העסקת ג'וניורים, בין היתר ממקום של חיסכון על מעצב מתחיל. סיטואציה כזו אפשרית אם בסטארטאפ יזהו אצלכם פוטנציאל גלום וירצו להשקיע בכם לטווח הרחוק.
באילו מצבים הם יקבלו מעצבים חסרי ניסיון?
שגיא הפנה את השאלה לחברי הפאנל, שציינו תחילה את מה שהם קודם כל מחפשים: אישיות. מישהו או מישהי שזוכרים אותם, שמדברים מהבטן. אנשים שיש להם Passion למקצוע ורצון ללמוד מתוך תאווה ועניין – לא מפחדים מאתגרים.
היום הרבה יותר קל ללמד איך לעבוד עם כלים, צורות עבודה, דיזיין סיסטם וכול'. כל עוד האדם משדר משהו שהוא לא בהכרח ידע מקצועי, הוא יוזם וקל לעבוד איתו – החלק המקצועי זה משהו שאפשר ללמוד עם הזמן. לטענת חברי הפאנל, יש דברים כמו אחריות, פרודוקטיביות והגדלת ראש שהם יותר גדולים וחשובים.
אספקטים נוספים שעלו במהלך הדיון ולטענתם חשובים לא פחות: מעצבים שמגלים עניין בעולם הפרודוקט ויש להם הבנה מסויימת בעולם הטכנולוגי – גם אם ״תזרוק״ אותם לתוך מערכת חדשה, הם יתחילו להבין לבד איך זה פועל.
טיפים
של אלופים
חוצפה ישראלית ותעוזה
שגיא ממליץ לנסות להתחיל ממשהו, לבקש לעבוד לפי שעה, אפילו בחינם. כן, גם הוא עשה את זה, גם אם זה פחות מקובל. הוא השתמש בחוצפה הישראלית ולא התבייש לנסות ולקבל את הצ'אנס. לטענתו, גם אם אמרו לכם לא, אל תוותרו, תראו שאכפת לכם, תגידו: ״אבל רגע, תשלחו לי את המבחן בית, תנו לי את הצ'אנס ונראה מה יהיה.״
בתור מעצבים מתחילים בתעשייה, הם נקטו בפעולה אקטיבית, חיפשו חברות שהפרודקט שלהם לא היה נראה טוב. הם פנו אל אותן חברות והציעו להם לעצב הכל מחדש. היה את הרעב הזה, שדברים שהם עושים ״יהיו באוויר״. זו למשל גישה שיכולה לדרבן אותנו ליזום עבודה ומשם להתחיל.
אבירן רווח סיפר על מקרה יוצא דופן מבחינתו. לפני שנים רבות, הייתה בחורה שעברה ליד הסטודיו שלהם, דפקה בדלת ושאלה אם יש צורך בעובדים. המזל היה איתה באותו היום – הייתה עמדה פנויה ומבחינתם היא רק הייתה צריכה להתחיל מיידית. היא עשתה זאת והראתה עבודה טובה. בסוף היא עוד עבדה שם במשך כשנה!
שגיא הוסיף המלצה משלו, לא לנוח על זרי הדפנה. גם כשאתם מנסים להיכנס לתחום וגם כשאתם מחפשים להתקדם לג'וב אחר – לעשות דברים תוך כדי, ליצור פלאגינים, להרים קהילות וללמוד כלים חדשים.
תעשו Follow-Up
מיקי צ'רניאק סיפר על תחילת הדרך שגרמה לו לעבוד בסטארטאפ הנוכחי. במהלך לימודיו בקורס המתקדם של שגיא בסטודיו 6B, הוא השתדל להכיר כמה שיותר אנשים ולחקור בעצמו תוכן רלוונטי, מעבר למה שהיה דרוש.
בפרוייקט הסיום שלו, שגיא הביא מעצבים נוספים מהתעשייה לצורך התרשמות. אחד מהם היה המעצב סער גיל. מיקי דיבר איתו וניצל את ההזדמנות לקצת מינגלינג. מעבר לכך שמיקי יזם איתו שיחה, הוא היה מעורב בקהילות וקבוצות רבות, כמו גם סער גיל. למעשה הם כבר ״הכירו״, למרות שזו הייתה הפעם הראשונה שהם נפגשים. הדבר הזה יצר חיבור, כמו גם את הזדמנות חייו. מיקי מיהר ואמר לו בצורה הכי ישירה: "אני מחפש עבודה".
חודש וחצי מאוחר יותר, למיקי היה כבר תיק עבודות. הוא התקשר לסער וביקש את חוות דעתו. חודש וחצי נוספים, שבהם דברים לא התקדמו מבחינתו של מיקי, עד לרגע שסער חזר אליו והכניס אותו לעבוד עם נטלי, אשתו של סער. משם הדרך להתקדם הייתה הרבה יותר קלה.
שימו לב ואל תקחו ללב
בין עבודות וקשיים בדרך, טניה נתיב מצאה עצמה עובדת שנה בנתב״ג, מתרחקת מהחלום להיות מעצבת. מי שדחפה אותה לחזור ולעסוק במה שהיא אוהבת, הייתה השותפה שלה לדירה, שעבדה אז בהייטק. טניה לא ויתרה, שלחה שוב קורות חיים, הוזמנה לראיונות, קיבלה הרבה לא, אבל למדה את הלקח – לא לקחת את התשובות השליליות לכיוונים אישיים. לא לעזוב את החלום.
לאחר כל ראיון, טניה עשתה בדק בית. היא חיפשה מה לא בסדר במה שהיא עשתה, כל הזמן שיפרה את קורות החיים ותיק העבודות שלה בהתאם. לטענתה, אחרי כל ראיון, היא רשמה את הנקודות שבהן היא הייתה טובה והנקודות שהיא הייתה לא טובה. בסוף זה הצליח.
אל תפחדו לצאת מהגבולות
- לפני הכל, זה סבבה לגמרי להיות Underqualified. הרבה פעמים תיאורי משרות מועתקים פעם אחר פעם ודרישות מסוימות יכולות להיות גמישות לגביכם. אם אתם רואים את עצמכם עובדים במקום הזה – אל תפחדו אם אתם לא עומדים בדרישות.
- היא מציעה לא להסתפק בשליחת מייל לקוני עם קורות חיים. תשתדלו להוסיף מידע לגביכם שיחדד את האופי שלכם. שיר אף מציעה לשלוח מייל נוסף, זה לוקח כמה דקות אבל מייצר אינטראקציה חשובה.
- במקרה ויש לכם עבודות חסויות שאתם מנועים מלשלוח, תבקשו להיפגש, להציג את זה אחד על אחד, במידה והדבר אפשרי. לטענת שיר זו ההזדמנות שלכם להראות כמה אתם האדם המושלם למשרה!
- לבסוף, היא מסכמת, אם זה לא הלך לפני שנה – אין סיבה שלא תציעו את עצמכם מחדש. יש לכם את היכולת לבוא ולהגיד שלמדתם מאז, שהם עשו עליכם רושם ממש טוב, וכעת אתם תשמחו להראות להם במה השתפרתם.
To Give Back
עודד בביוף חושב שאנחנו בתור הזהב של המיטאפים והפגישות. זה דבר שלא קרה לפני עשר שנים, אם בעבר לקוח היה מבקש לדעת משהו הוא היה מקבל את הידע כחלק משעת יעוץ – היום אנחנו רוצים לשתף מידע, זו השפה שלנו.
לכן הערך הכי גבוה שאפשר לעשות, בכדי שהעולם יכיר אותנו, זה להחזיר לקהילה. זה למצוא איזושהי נישה שיש לנו תשוקה לגביה ולתת מהידע שלנו לאחרים, ללא תמורה. זה מה שיעיף אותנו קדימה.
שגיא הדגיש של לתת בחזרה, זה להיות חברמן, לעזור לאחרים כל הזמן, בכל שלב בקריירה שלנו. נטוורקינג מבחינתו, זה לשאול אנשים בכנסים – האם יש משהו שאתם יכולים לעזור בו. למעשה, אלו שיתופי פעולה שלא בנויים על כסף או קבלה של דבר מה – אלא על נתינת ערך. אם אתם נותנים ערך למישהו – אל תצפו למשהו בחזרה. זו לא הדרך לעשות נטוורקינג ולהצליח.
שגיא סיכם זאת עם נקודה מעניינת. הוא מציע דווקא לחפש את האנשים שנמצאים כמה צעדים מאחוריכם, אנשים שמתעניינים, שאולי עוד לא התחילו בכלל את התהליך של הלימודים.
טעויות
של מעצבים
מאילו טעויות להימנע בזמן בניית פורטפוליו?
טניה, שראתה המון קורות חיים ותיקי עבודות, אומרת שהיא מסתכלת תחילה על הפורטפוליו, ונותנת לכל אחד לא יותר מ- 5 שניות כדי לתפוס אותה. היא מחפשת את התוכן ואת ההסברים למה אנשים הגיעו לפתרון שהם הגיעו אליו. ההמלצה שלה היא לא להציג רק תוצאות סופיות – חשוב לספר סיפור.
אבירן הוסיף וציין שצריך להציג תכנון ו- Flow ולא להתייחס רק לצד הביצועי של העבודות. לטענתו, עבודה שופטים על פי הדברים הרעים שבה. כלומר, אם תציגו אפילו עבודה אחת גרועה מתוך כמה עבודות טובות, זה מה שיתפוס את העין. הנחת המוצא היא שאולי המעצב לא יודע להבחין מה לא טוב בעבודה.
שגיא ציין סקר גדול שנערך בשנת 2018 (זה כאן!!), שבו נשאלו, עשרות מנהלי עיצוב, שאלות שנוגעות לתהליך בניית פורטפוליו. בין היתר, ההמלצה שלהם היא להציג 3 עד 6 עבודות רלוונטיות לתחום, לא יותר. איכות על פני כמות.
ההמלצות שיעזרו לכם בראיונות עבודה
ההמלצה הראשונה היא להימנע מלהציג את עצמכם בתחילת הדרך כ- Studio או Agency. זה בסדר גמור להגיד שאתם מתחילים ומחפשים עבודה. שיר הוסיפה נקודה חשובה, בעיקר במשרות UI\UX, היא ממליצה להציג את הדברים במצגת, מעבר למה שרשום בתיק עבודות. זאת על אחת כמה וכמה אם ביקשו מכם להעביר פרזנטציה על עבודה שעשיתם. צריך להבין שכבר עברו על התיק עבודות שלכם, וכעת רוצים שתפרטו מעבר. במצגת אפשר להציג את התהליכים הנלווים. למשל, צורת העבודה והממשק שלכם עם צוות הפיתוח במהלך הפרויקט.
הייתה אפילו מועמדת, שעשתה צעד נוסף והציגה פרוטוטייפ של פרוייקט, על טאבלט, בזמן הראיון. זו הייתה נקודה חשובה לזכותה.
טניה חושבת שכדאי ואף רצוי לחקור לפני כן את החברה שבה אתם רוצים לעבוד ולבדוק מידע לגבי המראיין שהולך לראיין אתכם. להשתדל לא להגיע לא מוכנים ולהשאיר רושם שלילי של כאלה שמגיעים ״לעוד ראיון״. בעניין זה, חברי הפאנל ממליצים באופן כללי, לגלות סקרנות לגבי מקום העבודה העתידי. במידה ושואלים אתכם אם יש לכם עוד שאלות – תשאלו, תראו נכונות לעבוד במקום העבודה.
לחברי הפאנל היו דעות חלוקות לגבי הצורך של המועמד לדעת מושגים מהעולם שהוא מעוניין להיכנס אליו. עודד למשל, המליץ ״לדבר את השפה״. כלומר, להגיע לראיון כשאתם מסבירים את עצמכם, עם סט מילים שרלוונטיות לתחום. לעשות את המחקר מראש.
לבסוף, ההמלצה שלהם היא לא להגיע עם אובר ביטחון, זה נתפס כמשהו קצת מוזר. תדעו מה החולשות ומה החוזקות שלכם ובכך תציגו את התמונה השלמה והכנה לגביכם. חשוב שתגיעו למקום עם הבנה ורצון להתפתח ולא עם רצון ״לגבות״ משהו מהחברה.
מחשבה יוצרת מציאות
שגיא דיבר על ויזואליציה. אנשים מצליחים רבים, עושים תרגילי חשיבה בהם הם מדמיינים את ההצלחה שלהם, ובכך מדרבנים עצמם להשיג את המטרות שהם הציבו לעצמם. הוא המליץ לכולם להיות בבית ולעצום עיניים, לחשוב על הדברים הטובים שהצלחתם להשיג, לחשוב על הדברים שהיינו רוצים להשיג ולבסוף לדמיין שכבר השגתם את זה. תחוו את הרגע הטוב הזה, כאילו שהוא כבר קרה. לטענתו, אפילו אלופים אולימפיים, מדמיינים כל הזמן שהם עומדים על הפודיום.
בצורה הזו אנו עושים איזשהו טריק על המוח ולמעשה המחשבות שלנו, משפיעות על הפעולות שלנו בעתיד. מי אמר שמחשבה לא יוצרת מציאות?
איך נשארים
בעניינים?
מהם מקורות המידע שלכם כיום?
אבירן רווח – מדיום, Audio Books תוך כדי נסיעות (כמו Creativity, Inc), פודקאסטים בתחום ה UX (כמו Masters of Scale). אבירן מרבה לחפש טרנדים חדשים ב Product Hunt, מבחינתו זו גם הדרך לעקוב ולראות מה קורה אצל החברות הגדולות, מהם הטרנדים הנוכחיים.
עודד בביוף – התאווה ללמוד דברים חדשים. הוא מאלץ את עצמו לקחת פרוייקט חדש כל פעם, כמו למשל להעביר הרצאה על נושא שהוא לא מכיר. כתוצאה מכך הוא מרגיש מחוייב כלפי זה ושיש לו הרבה מה ללמוד. מבחינתנו, המקצוע הזה, זו למידה אינסופית. יש אינסוף מה ללמוד ורק צריך לאהוב את זה.
שיר זלצברג – שיר מרבה לקרוא ספרים שרלוונטים למקצוע, פודקאסטים (כמו דיבור עצמי ו- Radio Button). ובאופן כללי המון מדיום.
טניה נתיב – שומעת הרבה פודקאסטים, משתדלת לנצל את הזמן המת, כמו טיול עם הכלב. טניה משתדלת להעלות בכל יום פוסט חדש לקהילה שלה. זה מדברן אותה לחפש תוכן מקצועי. כלומר, נוצר לה הרגל לחפש דברים מקצועיים שמעניינים אותה.
מיקי צ'רניאק – בנוסף על כל מה שנאמר, הוא פעיל מאוד בקהילות בפייסבוק וצופה בסרטוני יוטיוב רלוונטים (במהירות 1.5x) בתדירות גבוהה.
מהם הכישורים שצריך להתעדכן לגביהם?
אבירן רווח – לאהוב הכל. אבירן טוען שהסתגלנות והיכולת למצוא בכל פעם משהו לעשות – זה הדבר הכי חשוב. הוא מעיד על עצמו שהוא אדם שמתאים את עצמו – לאן שהוא ילך הוא יהיה מורעל לגבי זה. שם ההתפקיד או מספר האנשים תחתיו הם לא מה שמשנים לו.
עודד בביוף – מה שעוזר לו תמיד, זו הידיעה שהוא לא המעצב הכי טוב בחדר. היכולת לפרגן לאנשים אחרים, לדבר בלי זיופים – אלו כלים חשובים. ברגע שאתם מפרגנים ויש לכם תשוקה – זה משהו שירגישו אותו בכל תהליך, ובכל מקום שבו תעבדו.
שיר זלצברג – לשאוף גבוה ולהשתדל ליצור קשרים עם אנשים. שיר חושבת שהקהילה שהיא בנתה, זה דבר שממש קידם ודחף אותה קדימה. בנוסף, היא מעידה על עצמה שהיא אוהבת לקבוע מטרות ויעדים שלא ידוע אם היא תוכל להגיע אליהם – אבל היא יודעת שהיא רוצה להגיע לשם, וזה מה שמושך אותה להשיג את זה.
טניה נתיב – בכל יום טניה מחפשת דברים חדשים בגוגל, גם בזמן העבודה, משתדלת לחפור בכל נושא ולשפר משהו בעצמה. היא חושבת שבסוף הכל בר שינוי. זה לא משנה באיזה כלי תעבדו – פשוט תהיו סקרנים. זה מה שיקדם אתכם בעוד כמה צעדים.
מיקי צ'רניאק – גם מיקי חושב שהסקרנות היא התכונה שצריכה להוביל אותנו. תמיד לשאול מה הלאה, מה אתם עוד רוצים ללמוד. זה דבר שתמיד ישאיר אתכם טרנדים ועדכניים.
שאלות
נוספות?
איך מייצרים תוכן שיגיע למעצבים מעלינו?
- מה שחשוב זה להתמיד בכתיבה.
- תהיו ממוקדים על סוג השיחה שאתם מעוניינים ליצור ועל פי זה בחרו את הפלטפורמה המתאימה. לצורך העניין מונולוג יעבוד טוב בטוויטר, דיאלוג בפייסבוק.
- חשבו איזה ערך אתם יכולים לייצר עבור בכירים מכם, מה יעניין אותם?
איך עושים את המעבר מעצמאי לשכיר?
צריך להבין שמעבר כזה הוא לא פשוט. גם כשהנסיבות הן טובות. למשל, כשרכשו את הסטודיו , היו הפסדי כסף בגלל ציוד שנמסר, אנשים שהיה צריך למצוא להם מקום. אלו דברים שצריך לחשוב עליהם מלכתחילה. הטיפ שאפשר לתת בעניין הזה הוא בעיקר לעשות את זה בזהירות, ויחד עם זאת – מהר. כמו להוריד פלסטר!
היכן הכי טוב לג'וניורים להתחיל?
אם אתם בשלב של להכנס לתעשייה, העדיפות היא לסטודיו (Agency), שבו מתנסים ביותר תחומים ופחות משתבללים 🐌 בנישה מסוימת (כמו בהייטק). העדיפות היא כאמור סטודיו של מוצר מסויים.
בכל אופן, ישנם דברים נוספים שאפשר כבר עכשיו לעשות. אפשר להתנדב, אפשר להרים פרויקט אישי או אפילו עיצוב מחדש של משהו קיים. לצורך כך קיימים אתרים בסגנון בריף בוקס. אלו פלטפורמות שנותנות תרגילי עיצוב וזה אחלה תרגול של העולם האמיתי.
בכל מקרה חשוב לזכור שהתהליך הוא אינדיבידואלי. לכל אחד יש את סוג העבודה או המקום שמתאים לו. צריך ללכת עם התשוקה שלנו, להקשיב לעצמנו.
נתראה בפעם הבאה
אם הגעתם עד כאן, נשאר רק ליישם. אני באופן אישי, יחד עם כל קהילת פיקסל פרפקט, מודים לכל חברי הפאנל שחלקו איתנו מהידע ומהניסיון שלהם לטובת כולנו.
תודה אישית גם למעצבת אילנה חכים שסיכמה את האירוע יחד איתי, עזרה בתהליך ואיירה את האיורים היפים שאתם רואים כאן 🤩
