נכנסות בזה בראבאק – איך להתחיל לעבוד בעיצוב

נכנסות בזה בראבאק – איך להתחיל לעבוד בעיצוב
דנה שרובר ואנה אקסונוב
אנו גאות להציג בפניכם את אחד המאמרים שהיה לנו יותר כיף לכתוב מבדרך כלל. מאמר המראה את שני צדדי המטבע של עולם עסקי בעיצוב הגרפי. שתי נשים, אחת פרילנסרית בנשמה והשנייה בעלת ניסיון רב כשכירה, מנהלות שיחה כייפית ומספרות חוויות שאפשר רק ללמוד מהן על התמודדות עם לקוחות (ומנפצות כמה מיתוסים על הדרך), יצירתיות והכי חשוב – מה עושים ת׳כלס מהרגע שמסיימים לימודים ועומדים מול השוק החופשי.

אז, נעים להכיר:

דנה שרובר
סיימה תואר ראשון במשאבי אנוש וסוציולוגיה בהצטיינות ובחמש השנים האחרונות בעלים של סטרוברי סטודיו למיתוג אינטראקטיבי.

אנה אקסנוב
סיימה תואר ראשון בתקשורת חזותית בויצ"ו חיפה ואז הסבה את עצמה למאפיינת חווית משתמש. בתחום זה עבדה כפרילנסרית וכשכירה בשלוש השנים האחרונות. במקביל סיימה תואר שני בניהול עיצוב בבצלאל.

ההלם הראשוני – מה עושים אם אני מרגישה שאין לי נסיון ואני לא יודעת מספיק על התחום/התעשייה? מה חשוב לדעת ובאיזו גישה יש להיכנס לעולם הפרילאנס?

דנה: תמיד יש את ההלם הראשוני – יש כל כך הרבה לדעת: מהבחינה האנושית – מי יהיו הלקוחות, המתחרים, הקולגות, מבחינה כלכלית – איך לתמחר ובאיזו שיטה לגבות כספים, מבחינת טכניקה – יש לי כל כך הרבה מה ללמוד, כבר חשבתי שאני יודע/ת הכל..

במהלך הלימודים בונים תיק עבודות ומתנסים בכל מיני שיטות, תמצאו את הסגנון והשיטה שזורמים לכם בקשר המיוחד של עין-יד-נפש ותעשו טוטוריאלים כדי לחדד את היכולות שלכן.

יש חשק עז להתאמן על בני משפחה וחברים כדי לנסות את העבודה מול לקוח אמיתי מצד אחד, ומישהו שלא יכעס אם תשגו מצד שני. זה רעיון נכון, אבל חשוב להבהיר שאתם מאוד עסוקים בלימודים או במציאת משרה מתאימה והעבודה תבוצע על סמך זמן פנוי (שאין לכם הרבה ממנו). חשוב עוד להבהיר שאתם לא מתחייבים למוצרים משלימים והכל צריך להתבצע ברוח טובה.

אופציה נוספת היא להציע שירות כפרילנסרית לסטודיו עמוס בעבודה בתמורה לאחוז מהמחיר, זה win win situation כיוון שהסטודיו זוכה לעובד שצמא ללמוד ולהפיק תוצר איכותי ובמחיר נמוך יחסית ואתן זוכות ללמוד, להתנסות ולעבוד מול לקוחות שבשלב הזה לא קל להגיע אליהם בעצמכן.

אנה: אני נזכרת ברגע הזה בו סיימתי את הלימודים, התחלתי לחפש עבודה וכשהתראיינתי פתאום הבנתי כמה מעט אני יודעת על העולם האמיתי: מה צריך להיות בתיק העבודות? איפה שמים אותו בכלל? תחת איזו הגדרת תפקיד אני נופלת? איך להתראיין למשרת קריאייטיב? איך אני צוברת נסיון?

כמו רבים אחרים, הייתי ממליצה לנסות לעבוד בתחום בזמן הלימודים. זה נשמע קשה, אבל אולי במקום העבודות המזדמנות בקיץ אפשר לעבוד בבית דפוס או כביצועיסט/ית בסטודיו לפרסום.

אם לא הצלחת למצוא משרת Junior אפשר להתחיל לעצב לחברים וקרובי משפחה בתשלום סמלי כמו שדנה המליצה. ישנם הרבה חברים היכולים להרוויח מעיצוב טוב. אבל שוב, רק לאנשים הקרובים ביותר אשר לא ינצלו את זה.

במקרה ובכל זאת לא הייתה הזדמנות לעבוד בזמן הלימודים, תתחילו לרגל – להצטרף לניוזלטרים, לכתוב לניוזלטרים, ללכת לכנסים, להתנדב בכנסים, לחפש אנשים דומים בלינקד אין, לעקוב אחרי קבוצות הרלוונטיות בפייסבוק ואפשר גם לשאול "יש תיקי עבודות מומלצים?" "מי פנוי/ה להתייעצות קצרה"? – על מנת להבין את הרמה המצופה גם בקורות החיים וגם בתיק העבודות.

דנה: כשניגשים לדרך עצמאית כדאי שיהיה מרווח נשימה כלכלי כלשהוא לימים הגשומים שעלולים לצוץ. השילוב של ביטחון מוחלט בהצלחה – לדוגמה, יזמים שלוקחים את העסק כצדדי וכך הוא נשאר עד הדעיכה ועלולים להצטרף לסטטיסטיקה בה בכל שנה נסגרים כ-40 אלף עסקים קטנים. מול היזמים ששמים לרגע את כל הביצים בסל אחד ומתייחסים לעסק ברצינות, ורעב ללמוד ולהתקדם. בנוסף, כדאי שיהיה לכם מנטור או מושא לחיקוי שיסלול עבורו את הדרך. מנטור יכול להיות למשל, קולגה ותיקה במקום העבודה או חבר טוב מאותו התחום.

ההלם המשני – יש כל כך הרבה מתחרים, מה לעשות?

דנה: ככל שאת זמן ארוך יותר בתחום, את מבינה שכל כך הרבה אנשים בחרו להקדיש את החיים המקצועיים שלהם לתחום שלך בדיוק. ולעזאזל – הם כל כך טובים! מספיק ללכת לכנס מקצועי אחד כדי לראות את זה בעיניים – כמות אדירה של מתחרים וכולם רעבים ללקוח הבא, למשרה הנוצצת שמחכה רק לאחד מכם מעבר לפינה. מה עושים עם המידע הזה?

עכשיו הגיע הרגע לבחון את הייחוד שלי. מה מגיע מתוכי, הקווים האדומים שלי, הערך המוסף שאני לא יכולה לוותר עליו, המגע הקסום והמיוחד שלי בתוך הפרוייקטים או בתקשורת עם הלקוחות. חשוב להדגיש שמחיר לא יכול להיות נקודת ייחוד. תמיד יהיה הקולגה שגובה פחות כי הוא לחוץ כלכלית או גובה יותר ממך. ברגע שערכי המותג שלי ברורים, קל לשקף אותם ללקוחות כך שיבינו מה אצלי הם מקבלים בוודאות, מה מלווה את הפרויקט. קבלו מאמר שפורסם לאחרונה שמציג שיטה שפיתחתי עם השנים למיקוד והפיכת חזון אישי לחזון עסקי בר יישום.

כמו כן, חשוב לזכור שככל שמבלים זמן ארוך יותר מול לקוחות ושוברים את הראש על פרויקטים בסדרי גודל שונים, קל יותר לראות בבירור מהי תת הנישה שאת מתחברת אליה. בכל תחום אפשר להיכנס לרזולוציות מטורפות, והחוכמה היא למצוא את הקהל איתו את מעדיפה לעבוד, למצוא את תת הנישה החביבה עלייך ולחבר את השניים האלו. לדוגמא, מיתוג גרפי לרפואה יועצת.

הסוד הוא להגיע לקהל היעד המאוד מסויים שלך עם פיתרון וניסיון שקשור לתחום שלהם, כי כשאת פונה למישהו בשם ושם המשפחה שלו – אין סיכוי שלא תקבלי יחס מועדף.

אנה: אני מסכימה עם דנה, גם כשכירה חשוב למצוא מה מבדל אותי / מייחד אותי מהמתחרים – לכל אחת יש רקע שונה ודברים שונים המעניינים אותה. אני לדוגמה, הייתי ביחידה טכנולוגית אז מיצבתי את עצמי כ-UX-ית שלא מפחדת מטכנולוגיה ומערכות מורכבות.

ישנן הרבה דוגמאות נוספות להשראה: מעצבת אשר מתמחה בעיצוב דו לשוני כי היא למדה ערבית בתיכון, התמחות בסרטוני תדמית כי פרויקט הגמר עסק בנושא, התמחות במיתוג לעסקים קטנים כי המעצב מיתג בהנאה את המאפייה המשפחתית – ואז לנסות למצוא מקום המחפש בדיוק את זה.

בנוסף, אם למדת בבי"ס לעיצוב אפשר להסתכל על המערכת – ממה הכי נהנית? מה הכניס אותך למצב של Flow (כשעסוקים כל כך במשהו שהזמן טס). זה יכול לרמוז על הכיוון שאליו כדאי ללכת.

אפשר גם להגיע מהכיוון ההפוך, ולחשוב איזה מקומות מעניינים אותי, סטודיו לפרסום? סטודיו למיתוג? סטארטאפ? ארגון ממשלתי? ואז להתאים את תיק העבודות למקום הנבחר – כמו קורות החיים, לא לשים את כל מה שעשיתי מאז ומעולם בתיק העבודות, אלא לנסות להראות התמחות או נטייה לתחום המבוקש.

איך מתמודדים עם האמירה של הלקוח "אני יכול לעשות את זה לבד"?

I can do it

אנה: זה מזכיר לי את האמירות שאני שומעת כשאני מבקרת עם חברים במוזיאון: "אני יכול לצייר ככה". אבל עובדה שאתה לא, והעבודות שלך לא תלויות כאן. האמן עבד קשה מאוד, לפעמים עשורים עד שהכירו בו כאמן והרוויח בעמל רב את המקום שלו על הקיר. אמירות מסוג זה מגיעות מחוסר ידע על התחום וסיפור הרקע של היצירה.

דנה: בדרך כלל אמירה כזו מגיעה ממקום של כאב (כשלקוח מרגיש שהעבודה לא מצדיקה את העלות) הנובע מחוסר הבנה בסיסי בתהליך העבודה. התמודדות עם אמרות כאלה תלויה מאוד באדם שאת – עד כמה את סבלנית, ובכמה שהלקוח עובר את הגבול. היתה לי לקוחה שפיטרתי עוד לפני שהתחלנו לעבוד יחד, שביקשה שאעצב לה את החומר הפרסומי על גבי מייקרוסופט וורד כדי שתוכל לערוך שינויים בעצמה. הסברתי שאני מעצבת ולא מעבדת תמלילים ולכן אני משתמשת בתוכנות עיצוב. אחרי כמה שבועות היא חזרה אליי וכחצי שנה אנחנו עובדות יחד בריטיינר.

לעומת הלקוחה הזו, שהבינה שעלות ליווי גרפי עסקי היא לא גדולה כל כך, יש לקוחות פוטנציאליים אחרים שמשקפים את אותן הדרישות באופן שונה. למשל אלו שאחרי קבלת הצעת מחיר מציינים שקרוב / שכן / חיית המחמד שלהם תותחים בפוטושופ ויכולים לעשות עבורו את העבודה בחינם. כמובן שהמידע הזה ניתן שלא למטרת הרחבת הידע הכללי שלי אלא למטרת כיווץ במחיר על בסיס רגשי נחיתות. כמה תשובות ציניות שעוברות לי בראש ובדרך כלל נשארות שם:

  • אני בטוחה שהאחיין בן ה-15 שלך יכול לעשות עבודה מצויינת. שיהיה לכם הרבה בהצלחה (דד אנד)
  • אני מבינה שבקלות היית עושה את זה לבד ופנית אליי כי אין לך זמן. אל תיתן לי להפריע לך בתהליך, במידה ותזדקק לעזרה מקצועית, אני כאן.

ואיך מתמודדים עם התלונות על המחיר?

cost

דנה: בכל שלב יגיע הלקוח שלא משנה מה הסכום שכתוב בהצעת המחיר שהגשת לו (באמת שלא משנה, כל סכום תופס), שיגיד שהסכום שנקבת גבוה בצורה קיצונית, לא מתקרב לתקציב שלו ושיקר לו מידי ובכלל, המעצבת האחרונה שעבד איתה לקחה הרבה פחות. לכן כמובן, אין שום דרך לאמת את הדברים ולכן כדאי להתייחס אליהם בהתאם. ברגע שאתן יודעות מה אתן שוות ומה הערך שיזכה לקבל הלקוח שיעבוד מולכן, אין מקום למשא ומתן.

לפניכם כמה דימויים שאספתי במהלך הדרך שיבהירו ללקוחות את הערך של העבודה שלך:

  • כשאתה נכנס למסעדת יוקרה אתה מתלונן למלצר שבמקדונלדס ההמבורגר יותר זול?
  • איך אפשר להשוות את תחום העיצוב לתחום הרפואה? אמנם כאן ועכשיו אף אחד לא ימות בלי עיצוב מצויין, אבל עיצוב ברמה נמוכה עלול להשפיע לרעה על תדמית העסק שלך.

אנה: אנצל את השאלה להוסיף קצת על משא ומתן על שכר בראיון עבודה.
כשמחפשים עבודה, אפילו תפקיד של מתחילים, חשוב לבדוק כמה מקבלים בשוק ולדרוש את הסכום הגבוה ביותר הנקוב בסקר השכר. לא לפחד לבקש את מה שמגיע לפי הוותק והתפקיד.

מחקרים בדקו ומצאו שכאשר נוקבים בסכום אין צורך לפרט "למה מגיע לי הסכום הזה"' כי אז המראיין משלים את החסר בעצמו וחושב "וואו היא מומחית וכנראה היא יודעת מה היא שווה". ואם כן שואלים במפורש, אפשר לענות בצורה הכי ברורה "לפי הוותק וסקר השכר, זה הסכום".

מנגד, יש הרבה המנצלים מתחילים ומשחקים על חוסר הביטחון והניסיון. הדבר נתון לשיקול, לסרב ולהמתין עד אשר תקבלו הצעה יותר טובה או לא.

בקשות לעבודות ללא תשלום – מה עושים עם זה?

career

דנה: אל תקחו את זה אישית – תכינו את עצמכן לקבל עשרות פניות בסגנון ״זה שיתוף הפעולה שיזניק/יציל/ישדרג לך את הקריירה" – תעצבי עבורי אפליקציה ללא תשלום ואני (אני מאוד מקושר, כן?) אספר עלייך לכל הקולגות שלי ותגיע אלייך ים של עבודה דרכי, ובכלל, תוכלי להרחיב את תיק העבודות בפרויקט משמעותי, וכל זה על חשבוני, לא הרבה יתנו לך את ההזדמנות לעצב עבורם כי אין לך ניסיון״.

מכירות עיוורון באנרים? אנחנו פיתחנו עיוורון להצעות מפתות שכאלו. מומלץ שלא להתחיל את הקריירה עם התנדבויות לשוק המסחרי. המנוסות מבינינו כבר יודעות לזהות את העסקים שמתחזים לחברתיים וספק לעמותות רק כדי לקבל שירות בחינם. מבדיקה עם מומחים בתחומים אחרים, הסיפור חוזר על עצמו, אז אל תרגישו מיוחדות, אתן לא רוצות את העסקים האלה כלקוחות שלכם, אפילו לא בתשלום, הכל זה עניין של גישה.

אנה: משום מה יש בעיה בתחום, לא מתייחסים למעצבים כבעלי מלאכה. אף אחד לא הולך לאינסטלטור ואומר לו: "תתקן לי את האסלה בחינם ואני אמליץ עליך לחברים". מעצבים רבים מודעים לכך ודנים בשאלה איך אפשר לשנות את מעמד המעצב על מנת שנפסיק לקבל פניות מסוג זה. אך עד שזה ישתנה אני מסכימה עם דנה, לא לעבוד בחינם אלא אם מקבלים משהו ברור בתמורה, וגם זאת לשקול בכובד ראש.

אני כן מכירה מקרים בהם מפתחת ומעצבת עבדו יחד לצורך תיק עבודות משותף וזה בסדר, אבל עם "אני אמליץ עלייך לחברים" לא הולכים למכולת.

איך מתמודדים עם: "אשתי חושבת שהצבע לא מתאים" או "המנכ"ל / המפתח / המנקה חושבים שלא צריך כפתור"?

דנה: בתחילת פרויקט אני מבקשת לעבוד מול איש קשר אחד מטעם החברה. ברגע שיש יותר מאחד יש צורך בתואר של מגשר כדי לבצע עבודה. תוך כדי עבודה עם הסקיצות אני מבקשת שאיש הקשר יעביר את העיצוב לחוות דעת נוספות של מי שמעורב בתהליך ומסבירה שבשלב מתקדם יותר יהיה קשה מאוד לערוך שינויים.

צריך לקחת בחשבון שבארגונים יש את מי שינסה למשוך את החבל לכאן או לשם, ואני עומדת באמצע. אינטריגות בארגונים הן דבר קיים וותיק, וחשוב כפרילנסר לשמור על עצמי מלהיכנס אליהן, לכן מלבד תכנון ועיצוב מעולה כדאי להיות עם האצבע על הדופק ולא להימשך לתוך סיבוכי ארגון שלא קשורות אליי ולעבודה שלי, כי במקרה וזה קורה – הפרילנסר יהיה הראשון לחטוף שלא לצורך.

אנה: יש ספר נהדר של Leah Buley, חוקרת ה-UX, בשם  "The User Experience Team of One" בו היא מדברת על איך להיות המעצבת/המאפיינת היחידה בחברה. הפתרון הוא לנסות לרתום ולערב כמה שיותר אנשים בתהליך.

לדוגמה: לשלב את מנהל המוצר והמפתחת בבדיקות המשתמשים ולתת להם לחוות את התסכול.

חשוב גם להסביר מה עומד מאחורי ההחלטות שנעשו ולתקף אותן עם נתונים או דוגמאות אם יש (בדקתי עם 5 משתמשים וגיליתי שאם הכפתור יהיה פה – לוחצים עליו יותר).

ואם עדיין מתעקשים אתכן על אינפוט עיצובי – אפשר לבדוק את זה מול משתמשים/עובדים, אבל לא לשמור על הדעה בכל מחיר כי לפעמים להנהלה יש אינטרסים אחרים אליהם אתן לא מודעות.

בנוסף, אפשר להציע לעשות הרצאת מבוא על עיצוב מוצר לצוות או לחברה וכך לבסס את עצמך כאשת המקצוע אליה פונים בנושא ואת התחום כתחום בעל חשיבות והשפעה על השורה התחתונה של העסק.

מה עושים עם לקוחות שיודעים מה הם רוצים אבל לא יודעים מה הם צריכים?

button

 

דנה: לעתים קרובות הלקוחות יודעים מה הם רוצים, לא מה הם צריכים. אני יכולה להגיד מנקודת מבט אישית שחלק מהעבודות שלי לא נושאות את הקרדיט לסטודיו כיוון שמצאתי את עצמי בדמות של עט גרפי בידיים של לקוח עם ויז׳ן ברור בנוגע למיתוג שלו. ״אני אוהב לבשל, מתאמן בטקוואנדו ומגדל כלב צ׳או צ׳או. תכניסי את כל המאפיינים האלה ללוגו של המספרה החדשה שאני פותח״.

במקרה כזה אני עושה את הכי טוב שלי כדי לנסות ולהסביר כמה חשוב למקד את המותג, מסתכלים קצת במיתוג מקצועי של מתחרים וקולגות ועושים שיחה של משמעות השיווק. בדרך כלל זה עוזר, וכשלא – מסיימים את הפרויקט יפה ומדחיקים אותו עם המבט קדימה לפרויקט הבא.  חשוב לזכור שאנחנו רואים את התמונה המלאה בניגוד ללקוחות שלנו, שרואים חלק קטנטן ממנה ולא תמיד מבינים את התהליך.

אנה: גם כשכירה זה קורה הרבה שהתוצר הסופי יוצא שונה לחלוטין ממה שתכננתי. בעיקר ב-UX. האפיון שלנו עובר הרבה ידיים ותלוי בהרבה גורמים כמו החלטות הנהלה ומשאבי פיתוח. וגם אני מודה שיש דברים שלא הכנסתי לתיק העבודות כי התוצר לא משקף את הלך החשיבה שלי.

אבל, צריך להחליט מה יותר חשוב לנו. מקום העבודה? היחסים הבין אישיים? היושרה המקצועית? ולהבין לאן הפעולות שלנו יובילו בסופו של דבר.

בנוסף, ויטלי פרידמן, עורך ראשי ומייסד Smashing magazine מציע עוד לפני שמתחילים לעבוד על העיצוב, לעשות פרינטסקרינים של אתרים קיימים הנראים לכן רלוונטיים ולשלוח ללקוח או להראות לבוס בשביל לקבל פידבק מיידי על הכיוון. כך, גורמים ללקוח להרגיש מעורב מההתחלה ולא כמישהו שמנחיתים עליו החלטות בהפתעה.

 

הראש שלי חסום – מה עושים?!

block

אנה: בהרצאה מרתקת ששמעתי לאחרונה של Kelsy Ruger, מעצב, מפתח מערכות ומורה לתחום ה-UX. הוא סיפר על כך שיצירתיות זה לא משהו שצץ פתאום כשצריך, אלא משהו שאפשר לאמן, כמו שריר, במהלך היום יום.

קלסי ממליץ להרחיב אופקים, לגוון בתחומים עליהם קוראים, לדבר עם אנשים מגוונים מתחומים שונים ובאופן כללי לחפש חוויות חדשות לצורך השראה. יש הרבה אירועי פייסבוק מעניינים ומיטאפים על נושאים שעוד לא שמעת עליהם. כמו מפגשים בהם מתאמנים על שפה חדשה, משחקים משחקי קופסא ועוד.

הוא מציע עצה נוספת: לעשות הפסקות מלקרוא על הנושא שמעסיק אתכן, לפעמים מרגישים מוצפים במידע ותמיד אפשר לקרוא עוד ועוד. זה בסדר להגיד "אני אעצור ואשתמש במה שאני כבר יודעת" ולהמשיך הלאה.

גם הוא מציע לצאת ופשוט להתבונן או להקשיב במה שמתרחש מסביב, לרשום תהיות ומחשבות במחברת או בכרטסות.

שיטה מעניינת עליה הוא דיבר היא שיטת ה-100 שאלות. פעם בכמה זמן או כאשר מרגישים תקועים, אפשר לקחת דף ועט ולכתוב 100 שאלות. מדובר בכל שאלה המעסיקה אתכן עכשיו; שאלות העוסקות במשימה עליה אתן עובדות עכשיו, שאלות הנוגעות לנושאים אישיים המעיקים עליכן, שאלות לגבי מהות הקיום ושאלות לגבי ארוחת הערב. זה לא פשוט לכתוב 100 שאלות, אבל מתוך השאלות יעלו רעיונות או נושאים מעניינים אותם אפשר לחקור.

טוני רובינס, מחבר רבי המכר הנוגעים להתפתחות אישית, אמר:

 "The quality of your questions determines the quality of your life"

דנה: כל אחד מנקה את הראש קצת אחרת. לא משנה אם את שכירה או עצמאית, חסימה יצירתית היא באג מוכר במערכת האנושית שלנו. לא מזמן נפגשתי עם פסיכולוג קליני שמתמחה בתהליכי שינוי והתפתחות ואחד השירותים שלו הוא שחרור חסימה יצירתית, זו עד כדי כך בעיה מוכרת.

אני עובדת לפי השיטות של פעם. לשבת לבד, במקום שקט עם נייר ועיפרון ולכתוב בנקודות על כל מה שמפריע לי בתקופה הזו. בהתחלה הרשימה שלי קרה ושיטתית, וכשאני מגיעה לנקודה ששם נמצא הטריגר החוסם שטף כתיבה מתחיל ולעיתים גם דמעות. כותבת וכותבת עד שהכל יוצא החוצה. בנקודת הזמן הזו אני זוכה להקלה מיידית, גם אם לא לפיתרון. קריאה של תוכן הדף הזה כמה שעות מאוחר יותר מגמדת את הבעיות וסיכוי גבוה שיימצאו כמה פתרונות אפשריים. מה שבטוח, שאצלי התהליך משחרר ומביא לתובנות.

שיטה נוספת היא לעשות משהו שממש ממש לא קשור לעבודה. לצאת לפארק, לתפוס נדנדה ולעצום עיניים, לראות סרט, לצאת לרוץ, ללכת לישון. אחרי פעולות כאלה הראש מתרענן וכך גם הפרופורציות.

עוד דרך היא לערב אחרים. לתת לאדם שלא קשור לפרויקט להעיף מבט, לזרוק רעיון, להשתמש במוצר ולדבר על זה. כל שיחה, אם היא מגיעה לרזולוציות מסוימות, היא שיחה טיפולית. שווה לנסות את זה, בעיקר עבור אלו שלא נוהגים לשתף אחרים בתהליכי העבודה שלהם. תתפלאו לראות כמה שאנשים שלא קשורים לתחום יוכלו לחדש לכן.

מה הדבר הכי הזוי שקרה לך בעבודה?

דנה: אני לא יודעת מאיפה להתחיל ואיך לתעדף, אז אשלוף כמה:

  • כשביקשתי לוגו איכותי הלקוחה צילמה באותו רגע את המשאית של החברה עם זום על הלוגו שעל גבי המשאית – ושלחה בוואטסאפ.
  • לקוחה שהתווכחה איתי ואמרה שאני כן יכולה לעצב את הברושור שלה בוורד אבל אני לא עושה את זה כדי ללכוד אותה. היא פוטרה כמה דקות מאוחר יותר.
  • לקוח שהאתר שבנינו לו נפרץ שוב ושוב האשים את צוות הפיתוח בפריצה כי לראש הצוות יש שפם והפורצים לאתר היו עירקים. לונג סטורי שורט, האימייל שלו היה נגוע והלקוח שלח לעצמו את פרטי הגישה למערכת ניהול התוכן ולשרת כדי שלא לאבד את הנתונים.

אנה: יש לי המון דוגמאות, דברו איתי בפרטי ;)

לסיכום

אם הגעתם עד כאן, עברתם את מבחן הרצינות של אנה ודנה בהצלחה ואתם מוכנים לצאת לדרך ובענק!

במהלך הדרך תאספו סיפורים משעשעים יותר או פחות, שיבנו לכם את אישיות המעצב ויגרמו לכם לתהות בכל פעם מחדש איך הצלחתם לעמוד בגבורה מול מצבים בהם אפילו ספיידרמן היה עומד עם עיני עגל.

ועכשיו עם טיפת רצינות, מדובר בעולם מופלא שמורכב מהמון אהבה, יצירתיות ושאיפה בלתי פוסקת ללמוד ולפרוץ קדימה, ואנחנו שמחות שאתם חלק מהעולם הזה עכשיו. אי אפשר לדעת לאן תתפתחו ומה תהיה סופר הנישה בה תבחרו להתמקד, חשוב שתדעו שבישראל יש קהילה עוטפת ומחבקת של מעצבים ששמחים לעזור ולהיות של בשבילכם בכל שלב, אנחנו בפיקסל גאים להיות חלק ממנה.

נשמח שתשתפו אותנו פה בתגובות או בפרטי (הפייסבוק של דנה, הפייסבוק של אנה) בחוויות שלכם מול לקוחות.

דנה שרובר

דנה שרובר מנהלת את סטרוברי סטודיו למיתוג אינטראקטיבי ופיתוח אתרי תדמית ומסחר מקוון מונחי חווית משתמש שלא מהססת להשתמש בקצת אבקת קסמים ומיקרו קופי. אוהבת אנשים, בעלי חיים, טכנולוגיה, ואת השקט הנלווה לחיי מושב. את דנה ניתן למצוא באתר שלה, בפייסבוק או בלינקדאין.
  • Lina Pai

    אחלה ראיון!!
    רציתי לדעת טיפה יותר על ההליך העבודה של מעצב לווב. איך מעצב עובד עם מפתח, מה הם גבולות העיצוב, האם המעצב מספק css html וכדומה?
    מאוד חסר המידע של הליך העבודה, אין לי ספק שההליך הוא איניבידואלי לכל מעצב..

    • היי לינה,
      התשובה לשאלה שלך מאוד תלויה באפיון דרישות הפרויקט ובשלב בו את כמעצבת משתלבת בפרויקט.
      אם את שם מהרגע הראשון את זו שקובעת על אילו מכשירים (ובאילו גדלים) העיצוב יוצג בשלב הסופי ואת זו שנותנת הנחיות לפיתוח.
      אם את משתלבת באמצע, את מקבלת הנחיות מדויקות מהפיתוח שכבר היה שם לפנייך ולך יש את הבמה להציע אלטרנטיבות (שוב, תלוי באיזה שלב את משתלבת).

      אין הליך עבודה סטנדרטי – יצא לי לעצב אתר מאפס בהתייעצות עם מפתח ששכרתי את שירותיו לפרויקטים שהיו בניהולי, ויצא לי להשתלב בפרויקטים בהם נדרשתי לעצב אלמנטים לאתרים (במקרה כזה קיבלתי אלמנט לדוגמא והשתמשתי בו כדי להבין קנה מידה כשעיצבתי אחד חדש).
      לפני שאת ניגשת לפרויקט וובי דברי עם המפתח ותבדקי מהן הדרישות ומה הוא רוצה לקבל ממך ועל סמך המידע הזה תקבלי או שלא תקבלי את ההצעה לקחת את הפרויקט.
      בהצלחה :)

    • Dana Sherf Sherover

      היי לינה,
      התשובה לשאלה שלך מאוד תלויה באפיון דרישות הפרויקט ובשלב בו את כמעצבת משתלבת בפרויקט.
      אם את שם מהרגע הראשון את זו שקובעת על אילו מכשירים (ובאילו גדלים) העיצוב יוצג בשלב הסופי ואת זו שנותנת הנחיות לפיתוח.
      אם את משתלבת באמצע, את מקבלת הנחיות מדויקות מהפיתוח שכבר היה שם לפנייך ולך יש את הבמה להציע אלטרנטיבות (שוב, תלוי באיזה שלב את משתלבת).

      אין הליך עבודה סטנדרטי – יצא לי לעצב אתר מאפס בהתייעצות עם מפתח ששכרתי את שירותיו לפרויקטים שהיו בניהולי, ויצא לי להשתלב בפרויקטים בהם נדרשתי לעצב אלמנטים לאתרים (במקרה כזה קיבלתי אלמנט לדוגמא והשתמשתי בו כדי להבין קנה מידה כשעיצבתי אחד חדש).
      לפני שאת ניגשת לפרויקט וובי דברי עם המפתח ותבדקי מהן הדרישות ומה הוא רוצה לקבל ממך ועל סמך המידע הזה תקבלי או שלא תקבלי את ההצעה לקחת את הפרויקט.
      בהצלחה :)

  • Yamit Rubin

    תודה!

קבלת ה PDF מותנית ברישום לניוזלטר שלנו. הניוזלטר נשלח פעם בשבוע ובו אך ורק תכנים איכותיים שנבחרו בקפיצה, ומתאימים למעצבים, יזמים, מתכנתים, אנשי שיווק ועוד. אם תראו שהתוכן אינו רלוונטי עבורכם, תוכלו להצאת מרשימת התפוצה בכל עת.

קבלת התוכן מותנית ברישום לניוזלטר של פיקסל פרפקט. חברי הניוזלטר מקבלים ניוזלטר שבועי עם קישורים חשובים מעולם העיצוב, עדכונים על מה שקורה כאן בפיקסל ועל אירועים בארץ, וגישה לכל החינמיים באתר.

קבלת ה PDF מותנית ברישום לניוזלטר שלנו. הניוזלטר נשלח פעם בשבוע ובו אך ורק תכנים איכותיים שנבחרו בקפיצה, ומתאימים למעצבים, יזמים, מתכנתים, אנשי שיווק ועוד. אם תראו שהתוכן אינו רלוונטי עבורכם, תוכלו להצאת מרשימת התפוצה בכל עת.

נשמח לתת לך עוד פרטים!

לצפייה מיידית בסילבוס ובפרטים אודות הקורס אנא מלא/י את הפרטים כאן: