החודש (נכון לתאריך פרסום הפוסט הזה) מתקיים כנס UX Salon, שמציע את מיטב המרצים שידברו על הנושאים הכי חמים בתחום, סדנאות מעשיות ואפילו מסיבת קוקטייל בוויקס בנמל ת״א
בנוסף בשבוע האחרון היה יום האישה הבינלאומי. לכן קיבלנו תירוץ מושלם לראיין את ענת כץ- ארוג׳אס, שפועלת להעלאת המודעות לאיפיון וחשיבה מגדרית בתהליכים של פיתוח מוצר.
ענת מעבירה סדנא ביום השני של הכנס, בה ייצא לנו לקבל כלים פרקטיים לעקרונות חשיבה מגדרית ואפילו ליישם ולתרגל אותם. דיברנו על האתגרים, ההצלחות ואיך כל זה יעשיר אותנו כאנשי/ות מקצוע.
עוד לא נרשמתם לכנס?! למה אתם מחכים? אפשר לעשות את זה ממש כאן.
היי ענת!
הדבר הראשון שחשבתי עליו כשנחשפתי לסדנא שלך היה שיש כאן חיבור מאד מעניין. איך הגעת לעסוק באפיון וחווית משתמש מנקודת מבט מגדרית?
זו שאלה שאני נשאלת לעיתים קרובות, כי זה באמת תחום ייחודי שהגעתי אליו מתוך העיסוק האישי שלי- גם בפיתוח מוצרים וגם במגדר. אני באה מרקע של ניהול מוצר וההתעניינות שלי במגדר הגיעה מתוך החוויה שלי כאישה בסביבה טכנולוגית.
ה"אהה מומנט" שלי אירע בשיעור בתואר שני בלימודי מגדר, כשהמרצה דיברה על תכנון חניונים מנקודת מבט מגדרית. כשמתכננים חניון מתייחסים בעיקר לאופטימיזציה של שטח, תשלום וכו'. בהקשר המגדרי הנושא של ביטחון אישי חשוב מאוד. לכן נשים יחפשו יותר תאורה, פחות פינות חשוכות, קליטה סלולרית ורמת ניקיון- ויהיו מוכנות לשלם יותר עבור כך. אני זוכרת שאמרתי לעצמי, 'מה הבדל בין חניון לבין אפליקציה או כל מוצר טכנולוגי שאני משתמשת בו?' זה מאוד דומה וזו דוגמא שאני משתמשת בה עד היום- היא ממחישה עד כמה הזווית מגדרית שקופה לרובנו ועד כמה גדול הפוטנציאל גם מבחינה כלכלית וגם מוצרית.
בואי נדבר רגע על הסדנא שלך. נשמח לשמוע את הסיפור מאחוריה – מה הוביל אותך להרכיב אותה? איך היא התפתחה?
התחלתי בהרצאות ויעוץ פרטני. מהר מאד הבנתי שאם אני רוצה באמת להשפיע על השוק ולתרום לאנשי מקצוע ולמוצרים- יש צורך להעמיק את הידע ולהעשיר את אנשי.ות המקצוע בהבנה טובה יותר וכלים פרקטיים, מעבר להרצאה בה החומר נשאר יותר ברמה השראתית. את הסדנא הראשונה העברתי בשנה שעברה במיקרוסופט בסיאטל יחד עם השותפים הדנים שאני עובדת איתם (Design people) במסגרת תוכנית Hack for Her. האימפקט על צוות ה-Emerging technologies שם היה מדהים. הסדנא הנוכחית, בניגוד לסדנאות שמיועדות לצוות מוצר ספציפי, נועדה לקהל שעובד על מוצרים שונים. פיתחתי אותה במשותף עם הקולגות מדנמרק ובתמיכתן המדהימה של נשים מקבוצת הליבה של XX+UX.
ספרי לנו על הסדנא באופן יותר קצת יותר פרקטי- למי היא מיועדת, מה הדגשים, מה המטרות?
הסדנא מיועדת לכל מי שעוסק.ת בפיתוח ואפיון מוצרים- ובפרוש לא מדובר במוצרים "עבור נשים". זוהי טעות נפוצה. מהנסיון שלנו, דווקא מוצרים שהם "יוניסקס" נוטים להתעלם מהבדלים בין נשים וגברים ומפספסים נתח שוק חשוב. לייצר מוצר מאוזן מבחינה מגדרית לא אומר להתעלם מההבדלים, אלא להתייחס אליהם ולמצוא את הפתרונות הטובים ביותר לסך המשתמשות.ים.
המטרה היא שבעקבות הסדנא יוכלו המשתתפי.ות לנתח את המוצר שלהם מבחינה מגדרית, לשאול את השאלות הנכונות, ולהתחיל ליישם את העקרונות לאורך תהליך האפיון.
איך פיתוח חשיבה מוכוונת מגדר ושימוש בכלים שהסדנא תעניק יעזור לנו להתפתח מקצועית?
אחד האתגרים הגדולים שלנו כאנשי.ות מקצוע היא לפתח מוצרים עבור המשתמשים.ות ולא עבור עצמנו. האתגר הזה גדול שבעתיים אם יש לנו blind spots בנוגע להבדלים בין המשתמשים. בפשטות, אם לא נשאל את השאלות הנכונות, לא נזהה נכון את המוטיבציות ונפספס זוויות חשובות כי הן כלל לא במודעות שלנו. לדוגמא: לאחרונה פנתה אלי לקוחה שמפתחת אפליקציה עבור ילדים לאחר ששמה לב שהפידבקים שהאפליקציה נותנת הם בסגנון: "כל הכבוד! איזה תותח". בעיניים שלי זה מקרה קיצוני שדי קל לראות אותו ובכל זאת – כמה מאנשי.ות המקצוע היו שמים לב להטיה המגדרית שיש כאן? דוגמא אחרת היא על משתתפת בסדנא שלי שבדקה וגילתה ש 70% מהמשתמשים שלה הם גברים, אך על כל משתמשת היא מרוויחה הרבה יותר. כמה מאיתנו בודקים.ות את הדטה שלנו מבחינה מגדרית?
הסדנא שלי משכללת את היכולת של המשתתפים להבין נכון המשתמשים.ות, ועוזרת להם לזהות את נקודות העיוורון ולתת עליהם את הדעת.
הזכרת את קבוצת ה-XX+UX. למי שלא מכיר.ה נספר שזו קבוצה הולכת וגדלה לנשים בלבד מתחום עיצוב ואיפיון חווית משתמש. את ממקימות הקבוצה, שכבר מזמן חצתה את גבולות הפייסבוק. תוכלי לספר על פעילות או חוויה שנולדה מתוך הקבוצה הזו?
הקבוצה הזו הפכה לחלק כל כך משמעותי מהעשיה שלי שלמעשה צריך ראיון נפרד עבור השאלה הזו.
לדעתי הדבר הכי מדהים בקבוצה שלנו הוא המרחב שיצרנו מבוסס על כך שאנחנו מאמינות באופן עמוק בעשייה שיתופית. מרחב מפרגן, בטוח, מעצים ומכבד שמאפשר לנשות הקהילה להביא את עצמן במלוא הכשרון והיצירתיות שלהן, להעז ולהוציא לפועל, לשתף בהצלחות ובשאיפות שלהן כמו גם בקשיים, בדילמות וברגעים הנמוכים ולדעת שתמיד יהיו שם נשים אחרות בשבילן. זה הבסיס לפעילות המדהימה של קבוצת הליבה ולהצלחה של היוזמות שעולות מתוך הקהילה.
האם נתקלת בהתנגדות או בביטול במסגרת כלשהי?
בעיני, וללא כל ציניות, זה כמעט כמו לשאול מישהו שגר על חוף הים אם הוא נתקל בחול. כל (!!!) מי שעוסקת במגדר בדרך כלשהי נתקלת לעיתים בהתנגדות ובביטול. אז כן – אני נתקלת בזאת, אבל אני מאוד מאמינה בחשיבות ובפוטנציאל של התחום הזה ויש בי מספיק אופטימיות בכדי להתיחס אליה במידה הנכונה וללמוד ממנה. אני נתקלת בהתנגדות משני סוגים עיקריים: מגדרי ומקצועי.
בתחום המקצועי – מנסיוני, כשניגשים לנושא מנקודת מבט מקצועית העניין הוא מיידי. אני מאוד נהנית לעבוד עם א.נשים הבאים לכך בראש פתוח וחשיבה חריפה. ההתנגדות, אם קיימת, נובעת מסדרי עדיפויות וגם מהקושי להמחיש את הערך המיידי. זה דומה לתחום היואיקס לפני 15 שנה שגם אז קשה היה להמחיש את הערך ודובר על ה-ROI של עבודת ה-UX. הותיקים.ות שביננו עוד זוכרים.ות… :)
מבחינה מגדרית – לצערי, הנושא של נשים ומגדר הוא הרבה פעמים טעון וא.נשים מגיבים אליו בכל מני צורות, לא בהכרח ענייניות או מקצועיות. המתנגדים.ות מהסוג הזה כנראה לא יהיו פורצי הדרך בתחום כזה שהוא צעיר יחסית- וזה בסדר.
איך את רואה את התחום בעתיד?
בטווח הקרוב אני רואה אותו מתפתח ותופס מקום בעוד ועוד מוצרים, גם כי עבודת השטח של העוסקים.ות בתחום מתחילה לתת את אותותיה וגם כחלק מהתעוררות כללית ומודעות הולכת וגוברת לנושאי מגדר.
בטווח הארוך, אני רואה את התחום כחלק אינטגרלי מאפיון מוצרים. ממש כפי שכולנו יודעים לבחון באופן שונה משתמשים מרקעים וגילאים שונים, נדע גם להתייחס למגדר. במילים אחרות – אני מקווה ומייחלת ליום בו כבר לא יצטרכו אותי :)
מוזמנים/ות להירשם לכנס UX Salon 2017.
