אנחנו בנויות אחרות, בצורה שהיא הרבה יותר משתפת, שומרת, מפרגנת. אנחנו מיד נתפסות כביצ׳יות כשאנו מפעילות יותר כוח ממה שמצופה מאתנו. גבר לרוב ירגיש יותר נוח לתת ״פקודות״ לאנשים גם אם אינם מדווחים לו ישירות.

אשה תעדיף לגשת לזה בצורה אחרת, משתפת, מחברת, מעודדת. אנחנו מאבדות שעות שינה וחוטפות אולקוס כשסביבת העבודה שלנו מוסיפה אלמנטים של מתח מיותר (לא ישארו לנו שערות בראש גם ככה מרוב שתפקיד ניהול מוצר מאתגר כל כך). יש כאלה שמוכנות לשחק את המשחק, ויש כאלה שעוזבות לסביבת עבודה אחרת. אני ממליצה לא להסכים לסביבת עבודה כזו. הייתי מנסה לפעול בתוך הארגון דרך מנהלי הצוותים ומנהלי משאבי אנוש כדי לחשוב מחדש על התרבות הארגונית. אם אין ברירה – לעזוב. אל תשתנו לרעה עבור שום תפקיד שבעולם.

מה הדרך שלך להתמודד עם עומס משימות וההרגשה שלנו כמעצבות/מנהלות מוצר שהכל תחת אחריותנו?

תעדוף, תעדוף, תעדוף! אנחנו רגילות להיות סופרוומן, חושבות שזה מה שנדרש מאתנו, חושבות שאם לא נעשה את הכל אז העולם יתמוטט וזה יהיה בגללנו. האמת היא שהאחריות שלנו היא היעדים העסקיים של החברה.

כנשות מוצר אנחנו צריכות לתרגם את המטרות העסקיות שהוגדרו לפי מפת הדרכים המוצרית. אנחנו ממהרות להתפזר, להרגיש אחריות על כל באג ושאלה של אנשי הפיתוח שמתעצלים לקרוא את מסמך האפיון או לחשוב בראש גדול ואפילו להתייעץ עם ראש הצוות. בכל יום, אנחנו צריכות לדעת מה המשימות הכי חשובות שאנחנו צריכות לבצע היום ולתעדף אותן לפני הכל. אנחנו צריכות לעבוד בצורה נכונה יותר ומשתפת יותר עם הקולגות שלנו בצוות הפיתוח ולהאציל עליהם יותר את האחריות לטיפול בצדדי המימוש ואיכותם.

מנהלות מוצר הן מובילות בארגון, הן פונקציה מרכזית כל כך בין הממשקים השונים בחברה וההנהלה והדירקטוריון. האחריות על האסטרטגיה, התקשורת, השקיפות והחדשנות צריכות להיות מונחות לפנינו תמיד ואחר כך, בהתאם למבנה הארגוני להתפנות גם לביצוע הטקטי.

מהי המסקנה הכי מעניינת אליה הגעת בשנה האחרונה?

כמי שמאוד מעודכנת בטרנדים וטכנולוגיות חדשניות אני כל פעם נדהמת מחדש כשאני נתקלת בכשלים בתחומי ממשל זמין בארץ. חוויית משתמש באתרים ממשלתיים או של ארגונים ממשלתיים כמו ביטוח לאומי, מס הכנסה מנחיתים אותי לקרקע כל פעם שאני מבלה בדמיונות על קישוריות של IoT. סטארטאפ-ניישן שכמותנו נרדם בשמירה כשמדובר ביכולת שלנו כאזרחים לקבל שירות טוב. חוויית לקוח, אמפתיה, המשתמש במרכז ומושגים אחרים הולכים לאיבוד כשאני נכנסת לשרת טפסים שעובד רק באקספלורר (מזל שהתקדמו מאקספלורר 6).

אני נתקלת מדי פעם בסיפורי חלם שמשתפים אחרים, לדוגמה, איך מידע על הכתובת החדשה מהדואר מגיע לכתובת הישנה (כנראה שהמידע נלקח משדות שונים שלא התעדכנו) והכי קשה הוא השירותים שמצריכים קישוריות בין משרדי ממשלה. לא מזמן מצאתי את עצמי מבזבזת בוקר במס הכנסה כי כל הנסיונות שלי לקבל תשובה מסודרת דרך הטלפון/מייל עלו בתוהו. אני חושבת שאנחנו כאזרחים כבר התרגלנו לסבול בשקט ולהרגיש הצלחה כבירה אם מישהו רק עונה לנו במייל בזמן סביר.

גם את וגם שגיא שרייבר מדברים על כתיבת תוכן ככלי לקידום עצמי – תוכלי לפרט על כך?

בעולם שבו יש מאות פונים לכל משרת מוצר ועיצוב חייבים למצוא דרכים לבלוט, להראות ייחודיות ומקצוענות כדי לזכות באפשרות לראיון. אחת הדרכים להרחיב את רשת הקשרים העסקית, ולחזק את המיצוב המקצועי שלך היא דרך כתיבה בתחומי תוכן רלוונטים. אני שמה בצד את היכולות והכישורים הנהדרים שזה מפתח אצל הכותבת עצמה ואתייחס לאפקט כלפי חוץ. כשאת כותבת (באנגלית!) תוכן ייחודי, מקצועי את מראה שאת בעלת ביטחון להתבטא בתחום, שאת מעמיקה מספיק כדי לנתח ולשתף, שאת מעודכנת ורלוונטית. כשאת עושה את הצעד הקטן הזה שרבים אחרים לא עושים, את מגלה מנהיגות מסוימת שמגייסים ומנהלים אוהבים. ככל שכתבתי יותר והרצאתי יותר כך השם שלי הלך לפני והגיע להרבה אנשים רלוונטים ויצרתי מצב שבו מחפשים לגייס אותי ולא אני צריכה לרוץ אחרי משרות.

כל הכבוד על היותך מנטורית לקידום נשים! תוכלי לספר קצת על העשייה שלך בתחום?

יש לכם שאלות? כתבו לנו בתגובות – אנחנו נשמח לשמוע!