איך בניתי (ועכשיו איך התחלתי לעשות כסף)  מפרויקטי הצד שלי: הסיפור, התובנות, וטיפים מעשיים

איך בניתי (ועכשיו איך התחלתי לעשות כסף) מפרויקטי הצד שלי: הסיפור, התובנות, וטיפים מעשיים

יזמים/ות בדם?

אני רוצה להזמין אתכם לקהילה של יזמים ויזמיות, בה אני מראיין - כן, ניחשתם - יזמים ויזמיות מהמצליחים בעולם, וגם משתף את כל מה שאני עושה כדי לבנות חיים עצמאיים מפרוייקטים מבוססי הכנסה פאסיבית.
אם אתם פריקים של יזמות - הקהילה הזאת תפתח לכם את הראש!

חשוב לציין מראש: הקבוצה היא בינלאומית והדיונים שם הם באנגלית בלבד.

 

עדכון (אוקטובר 2017): כמה חודשים אחרי כתיבת המאמר הזה, עזבתי את העבודה שלי בסימילרווב על מנת לעבוד בשביל עצמי במשרה מלאה. כיום אני פותח קורס מעצבי מוצר (UI/UX) בו אלמד את כל מה שאני למדתי בשנים האחרונות על עיצוב ממשקים, חווית משתמש, עבודה בחברות מוצר כשכיר וכיועץ חיצוני, ועוד. מוזמנים לקרוא על הקורס שלי פה.

 

אז היי, שמי שגיא. אני אבא לשני ילדים מדהימים (+כלב), בעל לאישה מדהימה, אומן לחימה (או איך שלא לקרוא למה שאני עושה מגיל 8), דיירקטור של עיצוב במשרה מלאה בסטארטאפ של 350+ אנשים (שנכנסתי אליו לפני שנתיים היינו רק 50 והייתי מעצב יחיד ועכשיו עם 6 מעצבים תחתיי), וגם ייסדתי כמה פרויקטי צד שמהם אני רואה הכנסות גדלות.בכתבה הבאה אחלוק עמכם:

  • את הסיפור שלי
  • טיפים מעשיים על איך יצרתי והגדלתי הכנסות מפרויקטי הצד שלי (במילים אחרות, כיצד לעשות כסף מבלוגים נישתיים עם טראפיק נמוך יחסית). אני מתייחס בעיקר ל-HackingUI, לא הבלוג הזה, למרות שאני עושה גם קצת כסף מפיקסל, אבל הוא הולך בעיקר חזרה לדברים שקשורים בפיקסל.
  • גם אסביר את הסיבות שלי "מדוע" אני עושה את מה שאני עושה. מה המניעים שלי ומה אני מקבל מזה?

אני מקווה שהסיפור שלי יתן לכם השראה ליצור פרויקטי צד משלכם, וגם שיעניין אתכם כסיפור בפני עצמו.

הערה: כתבה זו היא התרגום של המאמר המקורי שפורסם באנגלית ב-Hacking UI, אשר הוא מהווה את הגרסה המורחבת של הרצאה שהעברתי במפגש Hacking UI בניו יורק בנובמבר 2015.

If you'd rather read this in English click here to go to the full article on Hacking UI

למי שאין סבלנות לקרוא את כל המאמר הזה (ואני אבין אותו) מוזמן לשמוע את הסיפור באודיו:

אמ;לק:

  • עבודה על פרויקטי צד זה כיף, ולגמרי אפשרי! גם אם יש לכם עבודה במשרה מלאה (ומשפחה, והתחייבויות נוספות). במאמר אני מסביר בדיוק איך כל הדברים מתאפשרים יחד.
  • גידול ההכנסות מפרויקטי צד קורה באמצעות מושג פשוט בשם "אוטומציה." אוטומציה מתרחשת באמצעות בניית סט כלים משלכם שיחסכו לכם זמן בביצוע פעולות חוזרות שבדרך כלל לוקחות הרבה זמן. במאמר זה אני נותן כלים ומספרים אמיתיים מתוך העבודה שלי ב- HackingUI, וגם קצת ממש שקורה בפיקסל.
  • זו זכות לחיות בעידן כזה בו כל אחד מאתנו יכול להיות חלק מעולם יצירת מוצרים דיגיטליים. אין לי דרך לתאר את הריגוש שבהוצאת מוצר/תוכן משלך לעולם ולראות איך העולם מגיב חזרה.
  • הזמן הוא דבר שאפשר לפצח בצורה שתאפשר לכם להתעסק בכל מה שתרצו להתעסק. אני מסביר מעט על זה בהמשך המאמר.

הסיפור מאחורי פתיחת בלוג בינלאומי – HackingUI.com

Hacking UI הוא הבסיס של המוצרים עליהם אני עובד כרגע. הוא לא פרויקט הצד היחיד שלי, אבל הוא העיקרי מביניהם.

אני לא המייסד היחיד בHacking UI. יש לי שותף – דייוויד טינטנר, מתכנת סופר מוכשר! האקר אמיתי וחבר יקר.

דייוויד ואני עובדים יחד בSimilarweb, לאחר שהסטארטאפ הקודם שלנו נרכש על ידי החברה בינואר 2014.

Hacking UI נולדה מתוך שתי נסיבות שאפשרו את קיומה….

#1: פרויקט הצד הגדול הראשון שלי (2011- היום), נחשו…

כשעוד למדתי בשנקר בשנה רביעית, שמתי לב לכך שרבים מחבריי לכיתה היו מגיעים להגשות עם פרויקטים שמתעלמים לגמרי מדפוסי חוויית משתמש בסיסיים, טרנדיים או חדשים.

שאלתי כמה מהם, "לא קראת את מאמר כך וכך במגזין 'סמאשינג', 'Line25', או 'A list apart'?" (אלה היו ערוצי צריכת התוכן העיקריים שלי בזמנו). הם אמרו לי, שלמרות שהם דוברי אנגלית, הם מתקשים בקריאת מאמרים שנכתבו בשפה זו.

ואז השאלה… איך יכול להיות, שבאחד מבתי הספר לעיצוב הטובים בארץ, נוצר מצב שבו תלמידים היו מנותקים מתעשיית העיצוב וחווית המשתמש בשאר העולם?

זה היה הרגע בו החלטתי לעשות משהו בנידון. החלטתי להשיק בלוג עיצוב, בעברית.

לאחר שהחלטתי שברצוני לעשות זאת, נזקקתי לאיזשהי דחיפה כדי להתחיל. אז ניצלתי את ההזדמנות להכריז על כך בפני קהל של 300+ אנשים (בארץ, לא בספרטא).

בזמנו היה אירוע מגניב של משווקים אינטרנטיים בשם האפיליגנג. מדי פעם זוג יזמים/משווקים אונליין בשם איתי ודנה אדם היו סוגרים פאב ומזמינים את הקהל הפתוח לערב של מינגלינג. זה היה הרררררבבבה לפני UX on Beer שרובכם מכירים. אם כבר מדברים על האפיליגנג שווה לציין – הדבר המגניב באירועים האלו הוא שאיתי ודנה לא חשפו את הזהויות שלהם עד אחד האפיליגנגים האחרונים. הם קראו לעצמם "פיראטיים אינטרנטיים" ושכולם היו באים לאירועים אף אחד מלבד מעטים לא ידעו מי המארגנים של האירוע, וזה יצר קהילה שלמה סביב זהות סודית שלבסוף נחשפה.

באחד האירועים הם הציעו open mic – במה פתוחה. כל מי שרצה יכל להרשם לדקה על הבמה כדי לספר לבאי הערב על העסק שלהם. ביקשתי את הבמה בצורה די ספונטנית, לקחתי את המיקרופון ואמרתי לקהל:

"בעוד שבוע מהיום, אני אשיק את המקבילה הישראלית ל'Smashing Magazine' העולמי. היא תיכתב בעברית, ותיקרא פיקסל פרפקט מגזין".

באותו לילה חזרתי הביתה והרמתי דף נחיתה עם טופס הרשמה להודעת ההשקה. זו היתה הפעם הראשונה בה התמודדתי עם יצירת טופס מקוון. יצרתי אותו באמצעות Wufoo, אך יש עוד בוני טפסים מקוונים רבים אחרים.

אני גאה להציג: פיקסל פרפקט מגזין – pixelperfect.co.il

במרץ 2011 השקתי את פיקסל פרפקט. חוץ מכמה בלוגים קטנים, זה היה למעשה בלוג העיצוב הדיגיטלי הראשון מסוגו בישראל. הוא תפס תאוצה מיידית.

בבלוג ריאיינתי מעצבים מהמעלה הראשונה כגון ירון שיין, כריס ספונר ואחרים. השקתי פוסט שבועי שנקרא "השראה בשישי", שבו בכל יום שישי (כפי שניתן לנחש) הצגתי שבעה אתרים מעוצבים להפליא; אתר אחד לכל יום בשבוע.

כתבתי על דפוסי חוויית משתמש הקורים בעולם. כמו כן פתחתי פוסט של לינקים שאצרתי מתוך כל הבלוגוספריה בעולם העיצוב בשם פיקסלינק (בזמנו קראתי לזה פיקסלגיק וזה היה בשיתוף פעולה עם ניוזגיק שהיום נקרא גיקטיים). הפוסט שבועי הזה הפך בסופו של דבר לניוזלטר השבועי של פיקסל פרפקט (שאגב אם אתם עוד לא רשומים הגיע הזמן, לא?).

הניוזלטר הושק ב-2012, אפילו לפני ימי Sidebar.io (או כל ניוזלטר אחר של לינקים שאני מכיר).

נכון לעכשיו, פיקסל פרפקט הוא אחד מהמגזינים הפופולריים ביותר בקרב מעצבים ישראליים, ולצידי במגזין צוות/משפחה של 7 עורכים אדירים שעוזרים לכך לקרות.

השלב הבא – התרחבות כלל עולמית

תמיד רציתי לקחת את פיקסל פרפקט לזירה העולמית, אך לא הייתה לי היכולת. כאשר Sidebar.io האדיר יצא (ועוד ניוזלטרים של אסופות לינקים שהחלו לצבור פופולריות), ידעתי שהגיע זמני לעשות זאת.

#2: הסטארטאפ שלי – והקניה שלו על ידי סימילרווב

באמצע 2012, לאחר שסיימתי את תפקידי כמעצב המוצר הראשון בסטארטאפ Fiverr, החלטתי שאין מצב שאהיה שכיר שוב, ושברצוני להצטרף או לייסד סטארטאפ משל עצמי.

התוכנית (והייתה לי תוכנית) הייתה: לעבוד כפרילאנסר במשך יומיים בשבוע, ולהקדיש שלושה ימים בשבוע למציאת רעיון למוצר משלי, גיבוש צוות ומחקר.

עוד בזמן החודש notice שלי בפייבר פנה אליי נועם שוורץ, יזם צעיר ונלהב שבדיוק השיק סטרטאפ חדש בשם Moolta. התחלנו לעבוד יחד. הם היו 3 שותפים – נועם שוורץ הCEO, אלון פורת ב-Product, ואוהד וויניקמין ה-CTO. בגדול -שלושה חבר'ה טובים ששניים מהם יזמים בנפש ואחד מתכנת ויזם. אני הייתי חיבור מעולה לצוות, בתור היותי הצד העיצובי. אחרי חודש ראינו שאנחנו עובדים כל כך טוב ביחד, שהם הציעו לי להצטרף כמייסד שותף, וכך היה. עתה היינו ארבעה מייסדים שותפים.

ישבנו בטק לופט, ברחוב נחמני בתל אביב. הייה לנו משרד קטן ומלא מדבקות של הלוגו שלנו. הייתה תקופה כיפית ממש, ולמרות שהרווחתי פחות מחצי ממה שהרווחי בפייבר, היה תענוג צרוף, ואין כלום שמשתווה להרגשה של לבנות מוצר, לבנות עסק, עקב לצד אגודל, בלי קיצורי דרך.

________

טיפ (האמת זה שני טיפים במכה אחת): סטארטאפ זה חתונה קתולית, וכלום לא יותר חשוב מצוות טוב. תרשו לי לחזור על זה שוב –סטארטאפ זה חתונה קתולית, וכלום לא יותר חשוב מצוות טוב!
תנו לי להסביר: Moolta – בזמן שהצטרפתי – היתה אפליקציה (טפשית אני מרשה לעצמי לומר) לאתגרים בין חברים. הסיבה שקיבלתי את העבודה הזאת הייתה כי נועם עשה עליי רושם ממש טוב בפגישה הראשונה שלנו ברוטשילד, ואז הוא הביא אותי למשרד ואלון ואוהד עשו לי גם רושם ממש טוב כאנשים. היה נראה שכולנו באותו ראש. היתה לנו כימיה מצוינת שעבדנו יחד וסביבת העבודה שלנו הייתה מלאה בעשייה, עבודה קשה, והעל לצד צחוקים והומור מפגר. בדיוק הקטע שלי (ומי שמכיר אותי יודע). אבל שנועם הציע לי להצטרף אליהם – זה היה סיפור אחר לגמרי. מה לי ולמוצר הזה? ואמרתי לו את זה. אבל אז הוא אמר לי את הדבר הבא (ואני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול, בשיחה שעשינו בערך ב7 בערב בזמן שהוא מלווה אותי מחוץ למשרד בדרך לתפוס מונית שירות, ולפני שהוא חזר להמשיך לעבוד עד הלילה כרגיל): "שגיא, זה סטרטאפ ראשון של כולנו, זה לא מוצר החלומות שלנו גם כן, אבל זה מוצר ראשון שלנו. אנחנו בונים פה עסק, עם עבודה קשה נטו, ובלי קיצורי דרך. זה הכיף שלנו." זה לגמרי קנה אותי. בדיעבד התוודעתי לדעת שגם המשקיעים שלנו וכל מי שאי פעם האמין בנו האמין בנו, בצוות ובכשרון שלנו, ולא בהכרח במוצר. צוות זה הכל, ובכל סטרטאפ, וגם בשלנו, היו תקופות שלא היו לנו משכורות, ותקופות שאחד מהשותפים צריך יותר תמיכה כלכלית מהשאר אז כולם נותנים לו "מהעוגה" שלהם. צריך לקום כל בוקר בצפיה לעוד יום כיף עם אנשים טובים. זה מה שעושה את העבודה לכיפית. כי מוצר יכול להיות בתקופה טובה וגם לרוב יגיע לתקופות פחות טובות, אבל החברים בצוות זה מה שמחזיק אותך ברוח טובה לא משנה מה קורה במוצר. ולדעתי זה נכון גם לעוד הרבה דברים בחיים כמו צבא, לימודים, ועוד. בסופו של יום אנחנו אנשים. אנשים מניעים אנשים ומשפיעים על המצב רוח של אנשים אחרים. טוב מספיק חפירה – חזרה לסיפור.

חודש לאחר שהצטרפתי לצוות כשותף וקו-מייסד, בוגר קולג' אמריקאי בשם דייויד טינטנר, שבדיוק ניסה לעשות את המעבר לגור בארץ, עבר במשרדים שלנו כדי לבקר את חברו רוברט, שעבד אצלנו על השיווק באותו הזמן. רוברט הוא אישיות אדירה בפני עצמו אבל לא ארחיב. בכל אופן, רוברט ביקש מדייוויד לחכות לו קצת איתנו בחדר עד שיסיים איזה משהו שהוא עבד עליו.

אז דייוויד אמר שלום בנימוס אמריקאי שכזה, תפס כסא, הוריד את התיק, והוציא את הלפטופ שלו – מק שחור ישן – ופתח אותו. הוא ישב ליידי, ולא יכולתי שלא להבחין בעורך הקוד Sublime פתוח על המחשב שלו. בזמנו ממש נזקקנו נואשות למפתח פרונט אנד.

שאלתי את דייוייד, "אז דייוויד, מה אתה עושה בחיים?" והוא ענה, "בעקרון סיימתי קולג', אבל אני עושה קצת פרונט אנד פרילנס". אני לא יכול לומר שהמחשבה על לגנוב לו את הפספורט ולנעול אצלנו בארון לא עלתה בראשי. אבל בכל אופן עשינו בצוות את השכנועים בצורה קצת יותר יפה, והשאר היסטוריה.

דייוויד הצטרף אלינו שבועיים אחר כך בתור מפתח הפרונט אנד של Moolta!

לאחר שנה של עבודה קשה וגירסת בטא (שכתבו עליה ב-Mashable והייתה לכתבה הכי מוצלחת שם באותו חודש, ולאחר שהיינו בלילה כלכלי, ובצינור לילה, ועוד בלוגים בחו"ל), הצוות שלנו התקבל Upwest Labs, מאיץ סטארטאפים בפאלו אלטו (סיליקון ואלי), קליפורניה.

כולנו טסנו לשם וזה היה מאוד מרגש. הם נתנו לנו וילה ענקית בה גרנו עם עוד כמה סטרטאפים שהתקבלו למחזור הנוכחי (ממש כמו באח הגדול). הוילה הייתה ממוקמת ב-mountain view, שכונה אמריקאית טיפוסית ויפיפיה. הייה לנו את המשרד של Upwest Labs בפאלו אלטו אליו נסענו כל בוקר לעבוד.

כל בוקר, ב10, היה מגיע מנטור כזה או אחר ועובר איתנו על הסטרטאפ באופן אישי. אני מדבר על אנשים מטורפים בתפקידי מפתח בסטרטאפים בוואלי. היו מנטורים מפייסבוק, לינקדאין, סיסקו, המשווקת שעשתה את כל עבודת השיווק לוואטסאפ (לפני הקניה), המייסד של וייז, משקיעים מטורפים, ועוד.

בסשנים האלו בבקרים, היינו מקבלים פידבק ממש שלילי על הסטארטאפ שלנו מהמנטורים. ובצדק. הייתה לנו, כמובן, תוכנית מוניטיזציה נוראית ו-Flow בעייתי. בנוסף, המוצר לא הציע שום פתרון לשום כאב של אף אדם בעולם. אז…

לאחר כשבוע לתוך Upwest Labs, בעודנו חושבים על pivot (מהלך ידוע בסטרטאפים שבו החברה משנה את הכיוון העסקי שלה ואת המוצר בהתאם), ערכנו מחקר על מה שהמתחרים שלנו עושים. מי שאחראי על זה אצלנו היה בעיקר נועם (ה-CEO). הוא היה במודיעין בצבא והיה עושה competitive intelligence לחברות כפרילנס לפני שפתח את Moolta. נועם סבל מזה שלא הייתה לו דרך לקבל overview על המתחרים שלנו בצורה נוחה. היו הרבה כלים למודיעין תחרותי, אבל יותר מדי כלים ולא הייתה אגרגציה של הכל במקום אחד. מעין דשבורד אחד לניהול המודיעין התחרותי. בום! רעיון לסטארטרפ חדש. הוא הציג לנו את הרעיון, ואז ערכנו שבוע של אימות קונספט, במהלכו התקשרנו לכל אחד מחברינו שהיה משתמש פוטנציאלי כדי לשאול את דעתו. כולם ממש תמכו, והחלטנו לשנות את המוצר שלנו כליל.

קראנו למוצר החדש Tapdog – שילוב כזה של Tapping Device ו-Dog who is always alert for threats and has great sniffing capabilities.

בשלב הזה, אחרי ששינינו את הכיוון שלנו, אני הייתי צריך לחזור לארץ לקראת הולדת בתי הראשונה. החבר'ה נשארו ב-Upwest ועשו חיל, אני עבדתי איתם מרחוק.

תוך חודשיים בנינו את המוצר והצלחנו להבריג דמו לסיסקו ולינקדאין ולהתחיל לקבל מאנשים בתעשיה בחברות רציניות פידבק.

בקטע הזה של קשרים בואלי – המייסדים של Upwest Labs – גיל בן ארצי, שולי גלילי, ולירון פטרושקה היו פשוט אלופים וקישרו אותנו עם כל מי שרק רצינו. האוירה בואלי היא גם שכל אחד לא משנה באיזו חברה פתוח ממש ממש להפגש איתך לשמוע על הרעיון שלך. זה היה הולך משהו כמו: נועם ניגש לגיל ואומר לו "גיל, יש לך מישהו שאתה מכיר בחברה XXXXX (ולא משנה איזו חברה היינו אומרים, באמת, כל חברה) שיסכים לפגוש אותי?", כעבור 5 דקות הייה כבר מייל אינטרו שנשלח מגיל לאותו אדם בחברה שנועם ביקש, וכעבור 10 דקות הייתה פגישה ביומן למחר בצהריים בסן פרנסיסקו עם אותו אדם. תרבות הסטרטאפים בואלי מדהימה. אבל זה נושא לפוסט אחר לגמרי.

בקיצור התקדמנו עם המוצר, ואחרי כמה חודשים החבר'ה חזרו לארץ וחיפשנו שני דברים: משקיעים חדשים (נגמר הכסף וכולנו היינו בלי משכורות תקופה) ושיתופי פעולה (כדי לקבל גישה ל-APIים כאלו ואחרים).

בשלב הזה אגב, עבדנו בגוגל קמפוס בתל אביב. זה לאחר שבועיים שלא היו לנו משרדים ודייויד ואני עבדנו במקדונלדס (באמת! תחשבו על זה – אינטרנט מהיר, שקעים, שולחנות נוחים בקומה השניה, שירותים צמודים, וקפה זול – ולאף אחד לא אכפת שאתה שם). בקיצור, בתקופה שהייתי בגוגל קמפוס הוזמנתי על ידי ירון בן אדיבה (האדיר) להיות מנטור לסטרטאפים בעצמי, בלאנצ'פד של גוגל. זה דבר שאני עושה עד היום, אז אם יש לכם סטרטאפ ואתם בחממה כלשהי בארץ – יש סיכוי שניפגש שם :)

אחת הפגישות לשיתופי פעולה שנועם עשה באותה תקופה הייתה עם אור עופר, מנכ"ל חברת SimilarWeb. רצינו להשתמש ב-API שלהם למוצר שלנו. אור ראה את המוצר שבנינו והשאר הסטוריה. בסוף 2013, הסטרטאפ שלנו נקנה ידי SimilarWeb.

The Tapdog website - click to see in full

The Tapdog team – David, Ohad, Alon, Noam and myself

כשהיינו בסן פרנסיסקו, דייויד ואני הרגשנו קשר חזק לקהילת העיצוב והבנייה של מוצרים דיגיטליים, וכשחזרנו לישראל הרגשנו את הצורך לשמור על קשר עם אותה קהילה. אז שבועיים לפני שהתחלנו את SimilarWeb, בזמן שהיה לנו שבו לא עבדנו כבר על המוצר של Tapdog ולפני שהתחלנו לעבוד בסימילרווב, דייוויד ואני החלטנו להשיק מגזין עיצוב ותכנות פרונט אנד בינלאומי.

בחירת השם היתה קשה. הדומיין pixelperfect.com היה תפוס בכל סיומת דומיין אפשרית. בהתחלה החלטנו על השם "ראונד פיקסל מגזין" (אפילו קנינו את הדומיין roundpixelmag.com), וכשלא היינו מרוצים ממנו חזרנו ללוח השרטוטים, וכמה ימים אחר כך עלינו על השם Hacking UI.

ההשקה של Hacking UI, ואיך בנינו את החינמי הראשון שלנו

כאב אישי―> בניית כלי ―> שיתוף בחינם ―> פיצוץ ויראלי

בתקופה ההיא עבדתי עם פוטושופ. הייתי מומחה פוטושופ, אבל דבר אחד שממש הפריע לי היה שלא יכולתי לייצא מתוכו קבצי SVG. חיפשתי בפורומים וראיתי שאחרים חלקו את אותו הכאב.

זה היה הרי כאב מפגר! הנה יש לנו פה את הכלי העיקרי בו כמעט כל מעצב משתמש לעיצוב UI, ופורמט SVG כבר הפך לסטנדרט ברשת, אבל… הכלי הזה לא תמך בפורמט הסטנדרטי הזה.

דייוויד ואני החלטנו שאנחנו הולכים לעשות משהו בנידון – והתחלנו לעבוד על פלאגין לייצוא של SVG מתוך פוטושופ.

ביצענו איטרציות, אני כתבתי את נקודות הכאב שלי כמעצב, את מפת מסע המשתמש (User Journey Map), ואז את הtechnical story points (המשתמש בוחר בשכבה שברצונו לייצא, מקליק על A, בוחר את נקודות הווקטור, cmd+C, פותח את Illustrator, cmd+V, וכו'). דייוויד תכנת את הכל, בלי ידע מקדים בסקריפטים של פוטושופ. תכלס זה לקח לנו משהו כמו שבועיים שלושה בלבד (כמובן תוך כדי עבודה אחרת על הרמת הבלוג וכו').

דייויד היה שולח לי גרסאות, אני הייתי עושה עליהן QA, דייוויד ואני היינו יושבים על מה צריך לשפר, דייויד עשה איטרציות על הקוד וכן הלאה, עד שהגענו לגירסה יציבה ועובדת.

זה היה תהליך כיפי, והיות שגם ככה עבדנו יחד באותו חדר כל יום, היה לנו קל לעבוד על זה יחד.

השקנו את Hacking UI בינואר 2014. הסקריפט היה הפוסט הראשון שלנו.

עשינו את זה כך שההרשמה לניוזלטר תהיה הכרחית כדי להוריד את הסקריפט. זו לא היתה החלטה קלה, כי ידענו שיש אנשים שתהיה להם בעיה לתת את האימייל שלהם רק כדי להוריד את הסקריפט, אבל היי… השקענו כל כך הרבה בניוזלטר שלנו וממש האמנו במה שאנחנו עושים. וגם, כל אחד יכול להסיר את עצמו מרשימת התפוצה מתי שרק ירצה. אז החלטנו ללכת על זה, ואתם יודעים מה? זה עבד!

הסקריפט שותף כמעט בכל מגזין, בלוג או ניוזלטר שקראתי בעצמי והערכתי: סמאשינג מגזין, סיידבאר, וואן דיזיינר, וכו'. זה היה כל כך מרגש, פתאום לראות בגוגל אנליטיקס את כל המשתמשים נשפכים לתוך האתר ואת הדשבורד של מיילצ'ימפ מתעדכן עם מספרים גדלים.

אתגרים נוספים שיש להתגבר עליהם, כלים נוספים שיש לבנות, ועתה- חיסכון בזמן ביצירת הניוזלטר

הערה: הקטע הזה בפוסט הוא טיפה טכני (אני רוצה לחשוף פה את כל הפרטים. אז אם זה נהיה יותר מדי טכני עבורכם – אתם מוזמנים לדלג או לקרוא ברפרוף את הקטעים הטכניים ולהגיע למטה לאישור של מה שמתוכנן ל2016)

באותו זמן כבר ניהלתי את הניוזלטר השבועי של פיקסל פרפקט במשך מספר שנים. היה לי spreadsheet (כלומר Google Spreadsheet) שבו השתמשתי לטובת הוספת לינקים במהלך השבוע, ואז שהייתי יושב להכין את הניוזלטר הייתי מעתיק ומדביק כל אחד מהם בנפרד, אחד אחד, לתוך העורך של מיילצ'ימפ ואז מקשר אותו ללינק הרלונטי. וזה היה הניוזלטר בערך.

כשהשקנו את Hacking UI, דייוויד ואני הסכמנו על חלוקת אחריות: אני אחראי על לאסוף את הלינקים באופן שבו כבר עשיתי בשביל פיקסל פרפקט, ודייוויד יצור את הניוזלטר של Hacking UI בזמן שאני ממשיך ליצור את הניוזלטר פיקסל פרפקט עבור הקהל הישראלי.

דייוויד, בהיותו ההאקר שהוא, החליט לפשט את התהליך. הוא כתב סקריפט מיוחד ל-Google Spreadsheets כדי לקחת את השורות מגיליון העבודה, בהתבסס על מספר גיליון, ולייצר עמוד HTML סטאטי שבו הלינקים כבר מופיעים ברשימה. מה שנשאר אחרי שמוסיפים לינקים ל-spreadsheet הזה היה רק לפתוח את העמוד HTML הזה ולעשות קופי פייסט לכל הלינקים בבת אחת לתוך מיילצ'ימפ. זה היה פשוט אדיר והפך את התהליך של יצירת הניוזלטר בכל שבוע לכמעט חלק לגמרי. כמובן ששכפלתי את הסקריפט שלו גם לעבודה שלי בפיקסל פרפקט.

דייוויד המשיך לשפר את הקוד כדי שיעשה עוד דברים מגניבים, כגון הוספת הלינקים בצורה אוטומית לשירות בשם Buffer כדי שנוכל לשתף אותם בצורה אוטומטית בכל חשבונות המדיה החברתית שלנו.

אז מה יש לנו מבחינת התהליך עד כה?

אני קורא מאמר, מוסיף אותו ל-spreadsheet, ואז שמגיע הזמן בשבוע להכין את הניוזלטרים, אנחנו פותחים את הדפי HTML שכבר מכילים את הרשימת לינקים המעוצבת, ועושים ממנה קופי פייסט ישירות לתוך העורך של מיילצ'ימפ. בום!

spreadsheet

הניוזלטר מוכן- אבל הוספת הלינקים ל-spreadsheet היא עדיין תהליך מייגע

בכל פעם שקראתי מאמר שאהבתי, נאלצתי להוסיף אותו לגיליון העבודה של הניוזלטר. זה היה תהליך מעיק שלא נהניתי ממנו בכלל. במיוחד כי אם אני קורא מאמר מעניין אין זמן להתחיל לפתוח גוגל דוקס ולעשות העתק הדבק ל-URL והכותרת של אותו מאמר. אז, שוב, החלטתי שהגיע הזמן לעשות משהו בנידון.

החלטתי ליצור תוסף לדפדפן כרום שיוסיף את המאמרים שקראתי לניוזלטר באופן אוטומטי. לא ידעתי שום דבר על יצירת תוספים לכרום, ואני לא מתכנת. אבל כן ידעתי שאני יודע טוב את הדברים הבאים:

  1. Copy Paste (אני חושב שאני כישרון מולד בזה). אם הייתה תחרות cmd+C cmd+V ארצית אני די בטוח שהייתי יכול לנצח מקום ראשון.
  2. לחפש בגוגל: הכל נמצא ברשת, כל דבר שאני אי פעם ארצה לעשות, אני יודע שמישהו כבר עשה קודם וכתב על זה מדריך.
  3. אני ממש ממש טוב בלהציק לאנשים (בנימוס כמובן) לבקשת עזרה. מומחים בכל תחום נמצאים תמיד סביבנו, בעבודה, במשפחה, חברים של חברים. אני יודע שלא משנה באיזו בעיה טכנית/פיתוחית אתקל, אני תמיד יכול למצוא מישהו קרוב אלי שישמח לעזור לי. אם לא מישהו קרוב- אז במרחק שיחת טלפון בלבד.

אז התחלתי ישר במשימה.

  • לקחתי כמה תוספי כרום, הורדתי אותם לתיקייה במחשב שלי ופתחתי אותם בעורך קוד כדי לראות כיצד הם בנויים.
  • במקביל, קראתי כמה מדריכים על איך לבנות תוספי כרום כדי להבין יותר טוב את הגבולות והמבנה שכדאי שאצמד אליהם בבנייה של תוספים כאלה.

בסופו של דבר יצרתי תוסף כרום שפותח טופס גוגל פשוט. בטופס זה אני יכול למלא את הפרטים של כל URL פתוח בלשונית הפעילה שבה אני נמצא. טופס זה שולח את המידע שאני ממלא לגיליון העבודה שלי.

בניתי את התוסף בצורה שממלאת חלק מהטופס באופן אוטומטי, כגון הURL וכותרת העמוד/מאמר.

לסיום, נעזרתי בחבר שעובד איתי בSimilarWeb שכתב תוסף כרום משל עצמו (היי אייל, אתה תותח על!). הוא עזר לי ליצור פונקציה שסורקת את העמוד/מאמר ומחפשת את המשתמש טוויטר של הכותב. אני יכול לומר שהוא למעשה כתב את החלק הזה של התוסף.אני רק הכנתי קפה. הוא עשה את זה מרצונו, בזמנו החופשי, ואפילו נהנה לעזור לי בכך. מלך.

הנה זה:

The extension

 

עדכון (אפריל 2017): לאחרונה השקנו את CurationKit – קורס + הערכה של כל הכלים שאיתם אנחנו מרכיבים את הניוזלטר שלנו בהאקינג יואיי ושאני מרכיב איתה את הניוזלטר השבועי של פיקסל פרפקט (שאם אתם עוד לא מנויים, הגיע הזמן).
הערכה כוללת:
– הסקריפט לגוגל שיטס שציינתי קודם
– התוסף לכרום
– אפליקציית הווב – Thought Leaders – שאיתה אנחנו יודעים בדיוק מה המאמרים שאנחנו צריכים ורוצים לקרוא ומה לשים בניוזלטר (אני מסביר עליה בהמשך המאמר הזה)
– הטמפלטים של האימייל שלנו
– קורס שלם על איך להתחיל ניוזלטר (סילבוס פה)מוזמנים לבדוק את CurationKit – אשמח לעזור לכם להתחיל ניוזלטר משלכם עם הכלים שאני פיתחתי במשך השנים האחרונות

 

בואו נדבר רגע על הגדלת הכנסות מפרויקטי צד

ככל שפרויקט צד גדל בעצמו, כך רצונך לעזור לו לגדול גדל. זו התפתחות טבעית, וזה מה שקורה אצלנו דרך קבע עם Hacking UI.

ב2014- השקנו את Hacking UI. התחלנו לצבור קהל, היו לנו כמה כתבות סופר- ויראליות. הצלחנו להתחיל להשיג ספונסרים למגזין ולניוזלטר ואפילו להרוויח קצת כסף. הרווחנו בערך $6,000.

ב2015 הגדלנו את ההכנסה שלנו מ-Hacking UI פי 10, והכנסנו $60,000. כן, שישים אלף… ד-ו-ל-ר.

עשינו זאת בזכות שני שינויים ענקיים:

  • שינינו את אסטרטגיית התמחור שלנו לספונסרים.
  • הפכנו את הדרך שבה יצרנו קשר עם ספונסרים פוטנציאליים לחצי אוטומטית.

שינוי אסטרטגיית התמחור שלנו

תוכנית הספונסרשיפ המקורית שלנו היתה מעין חבילה שנתית למפרסמים, בה הם היו מקבלים מודעה באתר שלנו וגם בניוזלטר למשך כל חודשי השנה. זה היה נחמד בהתחלה, כשלא היו לנו הרבה קוראים ולא יכולנו להציע הרבה ערך בתמורה, אבל ככל שהרשימה שלנו גדלה החלטנו לפצל את החסות לניוזלטר מהחסות של האתר.

בנוסף הסרנו את החבילות השנתיות שהצענו, והתחלנו למכור מודעות ספציפיות חד פעמיות בלבד.

התחלנו למכור לינקים ממומנים בניוזלטר במחיר של $200 לאחד, וראינו שהייתה המון דרישה במחיר הזה. המשכנו להעלות את המחיר עד שנתקלנו בהתנגדות, והתייצבנו על $500 למודעה. גם מכרנו כמה ניוזלטרים ממומנים במחיר של $2,000 (אותם אנו מנסים שלא למכור יותר מדי, אלא אם הספונסר הוא סופר רלוונטי לקוראים שלנו ואנחנו ממש מאמינים בהם). גם סגרנו כמה שותפויות עם חברות נהדרות כגון HIRED, Invision ו-An Event Apart.

המכירה של אותם מודעות ספונסר כיחידות נפרדות ולא כ"חבילות במחיר מוזל" אפשרה לנו להיות גמישים יותר במהלך השנה ולהעלות את המחיר שלנו ככל שצמחנו, אבל גם גרמה לנו לרדוף אחר מממנים ולבזבז המון זמן על מכירות במקום על בנייה של האתר. אז זה היה הדבר הבא שנאלצנו לתקוף.

אוטומציה של האופן בו אנו ניגשים למפרסמים פוטנציאליים

דייוויד ואני עדיין מחזיקים בעבודות התובעניות מאוד שלנו במשרה מלאה, ואין לנו יותר מדי זמן להיות גם "אנשי מכירות" ולבצע תהליכי מכירה לתכניות הספונסרשיפ שלנו. אז מצאנו דרך נהדרת ליצור קשר עם מממנים עם מבנה אימייל "קר" הכי טוב שיכולנו למצוא.

הנה התהליך שלי ליצירת קשר לספונסרים הפוטנציאליים שלנו:

  • אני מגלה כלי מגניב וחדש למעצבים או מפתחים, אז אני בודק את עמוד ה"אודות" ומוציא כמה שמות של מייסדים או אנשים רלוונטיים אחרים לגשת אליהם. עם בעמוד ה"אודות" אין שמות אני מנסה לחפש בגוגל את הקומבינציה "[שם המוצר] founder linkedin" או "[שם המוצר] twitter" ולפעמים ישירות בטוויטר, חיפוש של שם המוצר ייתן תוצאות של האנשים שכתבו את שם זה בתיאור הפרופיל שלהם.
  • אני הולך לאתר שנקרא AnyMailFinder.com (ניסיתי כמה אחרים, זה היה הכי טוב), שם אני בדרך כלל מוצא את האימייל שלהם. יש עוד כמה דרכים להשיג כתובות אימייל כמו אלה, אבל לא ניסיתי אותן.

אני שולח להם אימייל בהתבסס על סניפט (snippet, פשוט כי המילה המתורגמת "גזיר" הייתה נראית לי מוזרה לשימוש במקרה הזה) של TextExpander ששמרתי.

הנה הדרך בה עובד הסניפט של TextExpander:

  • אני מקליד קיצור דרך, בשבילי זה ‘sp’ (לוכסן+S+P) והפופאפ של TextExpander נפתח.
  • אני מזין את שם הספונסר (כן, TextExpander מאפשר יצירה של סניפטים של טקסט אם אפשרות למלא חלק בצורה דינאמית, שזה אחלה).
  • אני לוחץ אנטר והופה! האימייל מוכן לשליחה!

How the snippet works

How the snippet looks like in Textexpander

  • אם הם משיבים- יש לי עוד סניפט של TextExpander מוכן עם כל הפרטים.

_____

טיפ: אם אתם כותבים אימיילים "קרים"- תמיד נסו לשמור עליהם קצרים ככל האפשר. לאנשים עסוקים אין זמן לקרוא אימיילים ארוכים מאנשים שהם אינם מכירים. תפסו את תשומת ליבם, ואז עשו follow up.

  • אם הם לא משיבים, אני שולח אימייל למעקב בתוך יומיים. אני דווקא לא כל כך טוב בכל עניין ה-follow up. השתמשתי בתוסף כרום בשם boomerang for gmail כדי להזכיר לי לעקוב, אבל עכשיו אני משתמש בגוגל אינבוקס אז אין לי את התוסף הזה יותר.

אוקי, אנחנו עמוק בתוך 2016, אז מה התכניות?

אז בואו נעבור על זה שוב… ב-2014 הרווחנו $6,000 והתחלנו לפתח קהילה. ב-2015 הרווחנו $60,000, הגדלנו את הקהילה, והשקנו שני מפגשים – בניו יורק וסן פרנסיסקו.

עכשיו מה?

אז אנחנו בהתלבטות בעניין זה. אבל יש לנו כמה סדרי עדיפויות מוכנים כדי להנחות אותנו:

  1. קודם כל הקהילה שלנו- אנחנו לגמרי שמים את הקהילה שלנו לפני הכל. דבר לא חשוב לנו יותר מהקהילה שלנו, האנשים שלנו. תמיד ננסה לתת להם יותר תוכן בעל ערך, ולא לשים את הכסף לפניהם. וזה נכון אגב גם לגביכם – קוראי פיקסל פרפקט. לעולם לא אשים כסף לפניכם. ואם אתם מרגישים שכן – call me out בכיף.
  2. הגדלת הרווחים שלנו- כדי שנוכל להמשיך לראות את הגוף הזה שנקרא Hacking UI גדל. זה פשוט. אנו צריכים לגדול, אין לנו שום השקעה, או "כסף מבית" כדי לגדל את Hacking UI. וכמו כל תינוק – תמיד כיף לראות אותו גדל ולהינות מכל רגע איתו בזמן שהוא גדל.
  3. הגדלת האושר והמוטיבציה שלנו- הייתה לנו הצלחה לא קטנה עד כה בהפיכת הפרוייקט הזה לרווחי, אבל זו לא הסיבה שלשמה התחלנו את Hacking UI במקור. זה הבייבי שלנו, אנחנו אוהבים את זה כי אנו נהנים לעשות את זה. מי מכם שמכיר אותי יודע את זה גם לגבי פיקסל פרפקט. הקהילה שלנו אוהבת אותנו כי אנו אוהבים לעשות זאת. אנו מגדילים את ההכנסות בזה רק משום שאנו אוהבים לעבוד על זה. אז כן, מחשבות על עשיית רווח הן חשובות, אבל הכי חשוב זה הקהל שלנו ושאנחנו נהנה לעבוד על זה.

המוצרים עליהם אנו עובדים בשנת 2016

זה מצחיק לומר את זה (יותר נכון לכתוב את זה), אבל מאז שהתחלתי לכתוב את הכתבה הזו – דברים כבר השתנו המון.

התוכנית העיקרית:

  • אנו אוהבים לבנות מוצרים וכלים, ואנחנו מרגישים שיש לנו רעיונות נהדרים להוציא לפועל, מוצרים אמיתיים שיפתרו בעיות אמיתיות שבפניהם אנו ניצבים בתחום שלנו יום יום כאנשי פיתוח מוצרים דיגיטליים. אז בעתיד הקרוב תוכלו לצפות מאיתנו למוצרים, לא רק תוכן.
  • אנחנו רוצים למצוא עוד דרכים ללמוד ועוד דרכים לשתף את הידע שלנו מנסיוננו, עם אחרים. אז השקנו פודקאסט שנקרא The Hacking UI Podcast. אגב, למי שלא מכיר את הפודקאסט שלי "טיול עם הכלב" – על עיצוב, ובעברית – מוזמן לשמוע. בהמשך השנה אולי אפילו תראו יותר תוכן, בפלטפורמות נוספות שנחליט להכנס אליהן.
  • אנו רוצים לראות כיצד נוכל להתרחב לקהילות אחרות, או בעצם, כיצד Hacking כמותג יכול להגיע לקהילות אחרות. לשם כך, יש לנו תוכנית.

הנה מה שאנחנו עובדים עליו:

Thought Leaders (מוצר)

במקור בנינו את זה לשימוש פנימי שלנו, אבל התחלנו להבין שלאחרים יש צורך בזה גם. אז יש לנו עוד קצת עבודה לעשות ואז נשחרר את זה כמוצר פתוח מאוחר יותר השנה.

Thought Leaders הוא פיד של מוצרים וכתבות המבוסס על האנשים שאחריהם אתם עוקבים, ושאתם מעוניינים לשמוע מה יש להם לומר (וגם על מוצרים שהם מוצאים).

אם יש לכם אנשים כאלו, "מובילי דעה" ספציפיים בתעשייה שהייתם רוצים לקרוא את הכתבות שלהם בQuora- Medium, או בבלוג האישי שלהם, או שהייתם רוצים להאזין לפודקאסטים שלהם, או לעקוב אחר המוצרים שלהם ב-Github וב-Product Hunt – אז Thought Leaders יאפשר לכם לשים את כל אלו בפיד אחד ולדעת כאשר הם מוצאים דברים חדשים (מוצרים או תכנים) לעולם.

לפני שתשמעו על כך ב-DN, סיידבאר, קורא הRSS שלכם, או בכל מקור אחר, תוכלו לקבל את המידע מאפליקציה זו.

אני אישית כבר משתמש במוצר הזה כדי למצוא את הלינקים לניוזלטר שלנו וזה מגניב לאללה!

עדכון (אפריל 2017): האפליקציה Thought Leaders נכללת כחלק מחבילת CurationKit שהוצאנו

The Hacking UI Podcast – Season 1: Scaling a Design Team (פודקאסט)

אני כרגע אחראי על הגדילה של צוות העיצוב ב-SimilarWeb. כשהגעתי לSimilarWeb הייתי המעצב היחיד, וכעת אני מנהל את העיצוב שם, ועושה scaling למאמצי העיצוב של החברה. נכון לעכשיו יש תחתיי בחברה שישה מעצבים, ואני מחפש להעסיק עוד מעצבים בשלב זה (אהמממ אהממ!).

למרות שנכנסתי לתפקיד הניהולי די מהר בחברה (אחרי 8 חודשים בחברה כבר גייסתי את המעצב הראשון לצוות -היי נועם), אני יודע שיש לי עוד הרבה מה ללמוד במונחים של להיות מנהל טוב. יש לי המוווון מה ללמוד על איך לבנות תרבות של עיצוב בחברה שלנו, ואיך לאפשר למעצבים שלי את הסביבה הטובה ביותר לעבוד עם פרודקט מנג'רס, מתכנתים ועוד גורמים בחברה. אז החלטתי להשיק את הפודקאסט הזה כדי ללמוד, ואני עושה זאת יחד עם דייוייד, שעובד כמפתח כאן איתי בSimilarWeb, ושגם משתוקק ללמוד על מהלך העבודה של צוותי מוצר ממקצוענים בתעשייה. נועם ליס, המעצב הראשי שלנו כאן בסימילר מצטרף אלינו לפרקים מדי פעם.

אנחנו מראיינים מעצבים מדהימים מחברות מכובדות מאוד, שמהן אנו מעוניינים ללמוד. יש לנו כבר בתכנית את ה-VP Product של אינויז'ן, מנהלת עיצוב בפייסבוק, דיירקטור של עיצוב של אינטרקום, מעצב מוביל בדיג'יטל אושן, ועוד.

אתם מוזמנים להירשם לפודקאסט באייטיונז, או אפילו עדיף- להירשם לניזלטר שלנו ולקבל עדכון בכל פעם שפרק חדש יוצא.

חולצות ועוד SWAG למעצבים

אני גיק של אקססוריס למעצבים. אני אוהב את Good Fucking Design Advice, אני אוהב את Startup Vitamins, את Threadless, ותמיד רציתי להרים סחורה משל עצמי. אז קבלו את – Hacking UI SWAG for designers!

תוכלו למצוא שם את ה-Dot Grid Tshirt לצד עוד חולצות שיצרתי.

אתם לגמרי מוזמנים לבקר בחנות, לקנות ולשלוח לנו את הפידבק שלכם על המוצרים שאנו מציעים. נכון לעכשיו זה רק טישרטים, אבל יש לנו תוכניות לעוד מוצרים (לא לדאוג). נראה איך זה הולך וניקח את זה משם.

הרחבת Hacking כמותג

בדיוק השקנו את Hacking Revenue עם נועם ואלון, השותפים שלנו מהסטארטאפ הקודם שלנו, אשר יכתבו על סטרטאפים, הגדלת עסקים אונליין, ושיפור ה-funnel לקניה באתרים. האתר מבוסס על אותה התבנית של Hacking UI (פשוט שכפלנו אותה), וחלקנו איתם את כל הכלים שבהם אנחנו משתמשים כדי לבנות את התוכן שלנו. אם אתם בקטע של סטארטאפים והאקינג של ההכנסה המקוונת שלכם- אתם חייבים להירשם לניוזלטר שלהם.

זו התחלה של גידול משפחת Hacking והתבססות של עוד entities ליצירת התוכן שלנו ולפלטפורמת הפרסום שלנו. בקרוב בתקווה נשיק עוד דברים טובים של האקינג בתחומים מקצועיים אחרים בעולם הדיגיטלי.

ואחרון חביב- טיזר לInspectrum

היות שדיוויד הוא מפתח ואני מעצב, החלטנו להתמודד עם פרוייקט בפן אחד ספציפי של יחסי המעצב- מפתח ומהלך העבודה בין השניים. מדובר על פן בעבודה המשותפת שלא יצרו אליו עוד אף מוצר ייעודי. אני לא יכול לשתף אתכם עוד פרטים, אבל אני יכול להגיד שיש לנו מוצר (כבר בשלבי פיתוח מתקדמים) וכל מי שאני מראה לו אותו מגיב באותה הצורה: הם שואלים אותי "מה? ואתה אומר לי שאין מוצר לא נעשה בעבר?" וזו הסיבה שאני כל כך מתלהב מהעניין. אני מקווה שנוכל לחלוק אותו עמכם בקרוב.

המטרות של כל הכלים והמוצרים הללו- מה אני מצפה להשיג מכל זה?

הריגוש

באחד הפרקים של Design Details (פודקאסט נהדר של Brian Lovin ו-Bryn Jackson), אחד האורחים שלהם (סורי… לא זוכר בדיוק מי) דיבר על הריגוש של להוציא משהו לעולם, כלומר תוכן או מוצר – ואז לצפות איך הגולשים מתחילים לזרום פנימה. איך אנשים משתפים ברשתות חברתיות. איך התגובות מתחילות להציף את הרשת. אני לגמרי יכול להזדהות עם זה.

הכוח שבלמידה

אני תמיד אוהב לרכוש כישורים חדשים וללמוד דברים חדשים. כל פעם שאני עובד על איזשהו פרויקט, אני לומד המון וזה ממש כיף. הלמידה בתחום המוצרים לא נגמרת וזה כיף לגלות פתאום עוד טריק או שיטה או דרך לביצוא פעולה כלשהי שלא ידעתי איך לעשות לפני.

הכוח שבלעשות את מה שאני עושה טוב יותר ומהר יותר

כשאני עובד על מוצר כמו Hacking UI יחד עם דייוייד, או כשאני עובד על פיקסל פרפקט- אני נהנה מלהוציא דברים מהר. בחברה של 350 איש (כמו זו שאני עובד בה נכון לעכשיו), מובן שדברים לוקחים זמן רב יותר ומעורבים בתהליכים מספר רב של מקבלי החלטות (stakeholders). ב-Hacking UI ופיקסל פרפקט אני זוכה די להיות הבוס של עצמי והמוצר הוא רק שלי (ובמקרה של Hacking UI גם של דייויד כמובן).

הגדלת ההכנסה לבית לטובת קידום איכות חיים טובה יותר לאשתי, לילדים ולי

בואו נודה בזה, כסף זה דבר חשוב. אבל…

 אני מאמין שהכסף לא מהווה את המטרה הסופית, אלא רק את האמצעי להגשמת המטרה הזאת.

אני באמת מאמין שהבלוגים שלי עוזרים לי לשפר את סגנון החיים של המשפחה שלי.

הרבה אומרים לי -אבל זה לא קשה ככה עם משפחה, משרה מלאה, ופרויקטי צד? ואני תמיד אומר – פרויקטי הצד לא עושים את חיי לקשים יותר, אלא לקלים יותר.

תכלס – אני אשתף אתכם בדבר הבא – אף פעם כסף לא בא לי בקלות. אני לא אומר שבאתי מעוני, ממש לא, אבל גם לא באתי מבית עשיר. באתי מבית בשכונה טובה, עם הורים שעובדים קשה כל החיים. ושהייתי צריך כסף לא תמיד קיבלתי, גם מתוך חינוך – אבא שלי (שהוא יזם) לימד אותי באיזשהו מקום את מה שגיליתי שמופיע כמילה ידועה בתחום היזמות. מה שהיזם הידוע גארי ויינרצ'אק מכנה Hustle.

ישראל היא מקום מאוד יקר וקשה כלכלית למחייה. כבעל ואבא לשני ילדים עם משכנתא רצינית, אני סיימתי לשחק משחקים. עברתי את השלב הזה.

אני מאמין בלעבוד קשה, ולפי כך שרצוי שארוויח מכל דבר שאני יוצר.

כשאני מביא ספונסרים ל-Hacking UI או לפיקסל פרפקט, אני בוחר רק בחברות שיש להם מוצרים רלוונטיים ביותר לקוראים. רוב החברות שאני פונה אליהן לפרסום הינן חברות שאני משתמש במוצרים שלהם בעצמי.

ההנאה בשילוב של עבודה קשה וכיף

"Work hard, Play Hard”
וויז כליפה

אני לא מאמין בקיצורי דרך. אני מאמין בעבודה קשה. עבודה קשה והתמדה. עקב לצד אגודל. הכרה בכשלונות, לא לקבל "לא" כתשובה, ולדעת לקבל ביקורת תמיד. אני מאמין שהגישה הזאת בלבד -לא משנה מה אני יוצר, ובתנאי שאני תורם בדרך כלשהי לקהל שלי ולא פוגע באף אחד- תוביל אותי לצמיחה כלכלית. אותה צמיחה כלכלית שתאפשר לי להמשיך להינות תמיד מסגנון החיים ממנו אני נהנה רק בלי דאגות.

אני לא אדם עשיר, ואני לא בא ממשפחה עשירה. היה לי המזל להגיע ממשפחה תומכת, אבל כל מה שעשיתי, עבדתי קשה בעבורו, ומעולם לא בא לי בקלות.

זמן

הו, זמן….. אם לכולנו היה יותר זמן בחיים העסוקים שלנו.

בואו נודה בזה- זמן זה לא כסף. זמן שווה יותר מכסף.

כסף בא והולך. בגלל זה אגב קוראים לו באנגלית currency (כמו הגלים -בא והולך). אבל זמן שבוזבז- לעולם לא ישוב.

לכן אני ממש מנסה לשפר תמידית את ה-work-life balance שלי. האיזון בין זמן העבודה, לפרויקטי צד, לחיים האישיים הוא כמו אומנות.

אני לא יכול להגיד שאני אפילו קרוב ללהיות מושלם בנושא, אבל אני כן יכול לומר שזה אפשרי לגמרי לאזן את המשוואה של משפחה + עבודה במשרה מלאה + מספר פרוייקטים צדדיים + כושר + מה שבא לכם.

זה הכל עניין של תיאום ציפיות עם האהובים לכם, העמיתים שלכם לעבודה, והמעסיקים שלכם (ואגב דבר שלמדתי כל עוד אני מנהל מעצבים – גם עם העובדים שלכם).

כולנו חיים פה לזמן קצוב – אז כדאי שננצל את הזמן שלנו פה לעשות מה שבא לנו (כמובן בשמירה על מוסריות גבוהה ובמגבלות שלחברה יש להציע לנו).

אני מכיר אנשים שאין להם משפחה אז הם מטיילים בעולם ועובדים כפרילאנס ובונים פרויקטי צד מגניבים. זה אדיר. זה מה ש-Tim Ferris קורה לו "העשירים החדשים". אם לא קראתם עדיין את הספר שלו – "The 4 hour work week"- כדאי שתעשו זאת.

אני אישית כבר איש משפחה, אז אני מלא במחוייבויות כלכליות ומשפחתיות. ועם זאת – אני חושב שאני בדיוק איפה שאני צריך להיות בחיים. ואגב שיתפתי את את כל הניסיון שלי בנוגע לאיך אני מאזן את הזמן שלי במאמר שנקרא "איך להימנע מהעימות שבין נישואים לקריירה" ואתם מוזמנים לקרוא אותו ולספר לי אם הוא עזר לכם, או אפילו יותר טוב- אם יש לכם דרכים לעשות זאת בצורה טובה יותר.

אולי יום אחד אני שוב אהיה עצמאי ואעזוב את המשרה המלאה שלי כדי לעבוד במשרה מלאה על Hacking UI, רק כדי לשפר את סגנון החיים שלי ולנסות לברוח ממעגל העבודה במשרה מלאה.

עדכון (נכתב בינואר 2017): ביולי 2016 עשיתי את הצעד הגדול – עזבתי את מקום העבודה שלי! נכון להיום אני עובד יחד עם שותפי דייויד במשרה מלאה על Hacking UI. אני יותר עם הילדים שלי, מרויח משכורת יפה, והכל תוך כדי הרמת עסק שבבסיס שלו מביא ערך לאחרים. פתחנו יחד גם תכנית שאתם מוזמנים להתעניין לגביה שאנחנו קוראים לה Side Project Accelerator, שבה אנחנו מלמדים את כל מי שרוצה את כל מה שאנחנו למדנו על הדרך. סיימנו כבר שני מחזורים, ומחזור חדש בתכנית מושק כל כמה חודשים. תוכלו לקרוא על זה כאן.

כדי לסכם את כל זה

  • עבודה על פרויקטי צד – בשבילי ואני מאמין שבשבילכם יש לה את הפוטנציאל להיות – דבר מתגמל, מהנה, מלא העצמה והגשמה. והנה השו"ס – היא אפשרית לגמרי! אפילו אם יש לכם משרה מלאה ומשפחה.
  • החלק של גידול פרויקטי הצד שלכם יכול להיעשות על ידי אוטומציה של התהליכים שלכם, ואוטומציה נעשית על ידי בניית כלים משלכם, דבר שהוא אפשרי לחלוטין. עליכם רק לבחור בחוכמה- איזה חלק מתהליך העבודה שלכם יחסוך לכם הכי הרבה זמן באמצעות אוטומציה.
  • להיות חלק מעולם פיתוח המוצרים הדיגיטליים זה אדיר, וחווית הריגוש שבהוצאה של משהו (תוכן או מוצר) לעולם וראיית התגובה של העולם אליו- היא priceless.
  • זה נהדר להיות בחיים! כל דבר שעליו אתם עובדים צריך לתמוך בסגנון החיים שלכם, ולא להיפך.

אז… זה היה הסיפור שלי. מקווה שנהניתם מהכתבה הזו (ואם קראתם עד כאן כנראה נהניתם, ומגיעה לכם גם מדליה, וואו אני לא יודע אם אני הייתי מסוגל לקרוא כל כך הרבה).

אני מאחל לכם שתיהנו מהחיים כל הזמן, תיהנו מהעבודה שלכם, ושתמצאו את הזמן החשוב ביותר לבלות עם האהובים עליכם – כי זה הדבר הכי חשוב בעולם!

שלכם,
שגיא

 

עדכון (אוקטובר 2017): כמה חודשים אחרי כתיבת המאמר הזה, עזבתי את העבודה שלי בסימילרווב על מנת לעבוד בשביל עצמי במשרה מלאה. כיום אני פותח קורס מעצבי מוצר (UI/UX) בו אלמד את כל מה שאני למדתי בשנים האחרונות על עיצוב ממשקים, חווית משתמש, עבודה בחברות מוצר כשכיר וכיועץ חיצוני, ועוד. מוזמנים לקרוא על הקורס שלי פה.

 

יזמים/ות בדם?

אני רוצה להזמין אתכם לקהילה של יזמים ויזמיות, בה אני מראיין - כן, ניחשתם - יזמים ויזמיות מהמצליחים בעולם, וגם משתף את כל מה שאני עושה כדי לבנות חיים עצמאיים מפרוייקטים מבוססי הכנסה פאסיבית.
אם אתם פריקים של יזמות - הקהילה הזאת תפתח לכם את הראש!

חשוב לציין מראש: הקבוצה היא בינלאומית והדיונים שם הם באנגלית בלבד.

שגיא שרייבר

שגיא שרייבר מעצב UI & UX, מייסד של פיקסל פרפקט מגזין, וקו-מייסד של הסטרטאפ Tapdog למעקב אחר אתרים ותחרות ברשת. בוגר שנקר במגמה לעיצוב מדיה אינטראקטיבית. מתמחה בעיצוב אתרים מונחי conversion (המרה) וחווית משתמש, ובעל ידע נרחב ב-html, css ו- wordpress. ניתן למצוא את שגיא  בפורטפוליו שלובטוויטרבלינקד אין או מכדרר בדריבל.
סגירת תפריט

אנא מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם!

 

נשמח לתת לך עוד פרטים

יש למלא את הטופס הבא על מנת לשריין מקום באירוע הקרוב.


נא לבדוק ביומן לפני מילוי הטופס: 
30 למאי (יום רביעי)
בשעה 18:30
בתל אביב (מיקום מדוייק יישלח בהמשך)

קבלת התוכן מותנית ברישום לניוזלטר של פיקסל פרפקט. חברי הניוזלטר מקבלים ניוזלטר שבועי עם קישורים חשובים מעולם העיצוב, עדכונים על מה שקורה כאן בפיקסל ועל אירועים בארץ, וגישה לכל החינמיים באתר.

קבלת התוכן מותנית ברישום לניוזלטר של פיקסל פרפקט. חברי הניוזלטר מקבלים ניוזלטר שבועי עם קישורים חשובים מעולם העיצוב, עדכונים על מה שקורה כאן בפיקסל ועל אירועים בארץ, וגישה לכל החינמיים באתר.

קבלת התוכן מותנית ברישום לניוזלטר של פיקסל פרפקט. חברי הניוזלטר מקבלים ניוזלטר שבועי עם קישורים חשובים מעולם העיצוב, עדכונים על מה שקורה כאן בפיקסל ועל אירועים בארץ, וגישה לכל החינמיים באתר.

קבלת התוכן מותנית ברישום לניוזלטר של פיקסל פרפקט. חברי הניוזלטר מקבלים ניוזלטר שבועי עם קישורים חשובים מעולם העיצוב, עדכונים על מה שקורה כאן בפיקסל ועל אירועים בארץ, וגישה לכל החינמיים באתר.

קבלת ה-PDF מותנית ברישום לניוזלטר שלנו (מי שרשום לניוזלטר נחשב חבר בקהילה ולכן אנחנו מפנקים בגישה לכל החינמיים שלנו).


הניוזלטר נשלח פעם בשבוע ובו עדכונים משגיא ומצוות פיקסל, ורשימת קריאה עם המאמרים הכי חמים שיצאו בשבוע האחרון בתחום העיצוב והיזמות.

×

קבלת ה PDF מותנית ברישום לניוזלטר שלנו. הניוזלטר נשלח פעם בשבוע ובו אך ורק תכנים איכותיים שנבחרו בקפיצה, ומתאימים למעצבים, יזמים, מתכנתים, אנשי שיווק ועוד. אם תראו שהתוכן אינו רלוונטי עבורכם, תוכלו להצאת מרשימת התפוצה בכל עת.

קבלת התוכן מותנית ברישום לניוזלטר של פיקסל פרפקט. חברי הניוזלטר מקבלים ניוזלטר שבועי עם קישורים חשובים מעולם העיצוב, עדכונים על מה שקורה כאן בפיקסל ועל אירועים בארץ, וגישה לכל החינמיים באתר.

קבלת התוכן מותנית ברישום לניוזלטר של פיקסל פרפקט. חברי הניוזלטר מקבלים ניוזלטר שבועי עם קישורים חשובים מעולם העיצוב, עדכונים על מה שקורה כאן בפיקסל ועל אירועים בארץ, וגישה לכל החינמיים באתר.

נשמח לתת לך עוד פרטים!

לצפייה מיידית בסילבוס ובפרטים אודות הקורס אנא מלא/י את הפרטים כאן: